סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שבריריות, פגיעות, חשיפה

על הפרצופים שלכם
הסחוטים, המיוסרים, המיוזעים, המעונים, המסופקים, הנינוחים, החיים

ואצחק עד כלות...
לפני 14 שנים. 7 באפריל 2010 בשעה 19:41

אני חיה בחול כבר תשעה חודשים
כאן אין בדסמ, רק חיים קטנים ומושלמים
דרך יפה ומקורית לשמור על שלמות המשפחה
דרך קצרה לשגעון מחוסר ומכמיהה צורבת

הכל כאן כל כך יפה, החיים יותר קלים ופשוטים
נראה שכולם מסביבי כל כך מסופקים
אישי מסופק, הילד מאושר מה יותר טוב מזה?!

ובכל זאת הכתוב מצטייר כמו תלונה
כן, זאת התאוננות, כי מה איתי??!!
לא רוצה אוטו יפה וחדש, לא רוצה טלוויזיה גדולה ושטוחה, לא רוצה בית גדול עם גינה

רוצה להרגיש שייכת, פשוט להיות מאושרת
זה עובד שאני מביטה על חיוכו של בני
זה עובר שהוא לא איתי
אני אמא, רעייה, אך גם לי יש צרכים...

פעם הכרתי איש כאן, חכם מאד, מרשים מאד
ומאז אני כולי שלו

רחוק למימוש.

אני מאופקת, מחכה לתורי
הסבלנות אמנם נגמרת אך בטח זאת רק עוד שוב מהמורה קטנה.

שלך

love69{miz hyde} - הגיע זמנך
עת פורקנך,
שמרי על צעדיך
ותהני :}
L}{
לפני 14 שנים
מקפיד - כמיה לא ממומשת משפיעה רע על הנפש והנשמה, מצד שני לנסות לממש אותה ולחזור ארצה יכולה לעלות במחיר יקר.

מה הפתרון? אני לא מכיר אותך מספיק לענות.

מאחל לך מקרב לב שתמצאי אותו בעצמך.
לפני 14 שנים
לי-אiר​(שולט) - הסבלנות משתלמת...
בהצלחה.
לפני 14 שנים
שברירית​(נשלטת) - תודה לכם, לכולכם
לפני 14 שנים
אדון בועל בתשוקה - אין שום הילת זוהר בעמדת ה"רוצה אבל פוחדת". היא רק מוסיפה תסכול על תסכול. אני מאחל לך מקרב לב שתודעתך תתלכד במהרה עם הוויתך לממשות אחת
לפני 14 שנים
מקפיד - כנסי לצאט ונדבר
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י