לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 9:05
הייתי שם
נשמתי כל רגע
הגוף מתנגד לקבל
את כל מה שהוא כל כך רוצה
כל כך צריך
הנשמה מתכסה בדימויים תמימים.
כל מכה
כל צבע על העור
מבורך, ממלא תפקיד
כמו מקבץ מילים על דף אשר מתווספות והופכות לספר
מרתק.
הייתי שם
למטה, למעלה
עם כל מילה, עם כל לחישה.
תודה.
