הבלוג של נמשכת - יומן מסע

יושבת וחושבת כמה הפתעות היו לי מעצמי ומאנשים בשבוע האחרון.
חלקם היו טובות וחלקם מאוד מכאיבות.
הפתעות משמחות על דברים שלא חשבתי שבחיים אעשה או איהנה
ונתקלתי באנשים מקסימים בדרך
אך הייתה גם נפילה כואבת מאוד ובדרך כלל מי יכול לגרום לנו לזה?
זה אנשים שמאוד קרובים אלינו ובמיוחד שלא מצפים לכך מהם.
וכשזה קורה אתה מסתכל על התמונה ופתאום צפים להם דברים
שפעם לא התייחסת אליהם ושואל את עצמך מה אתה עושה עכשיו
אז כן יושבת וחושבת מה מרגישה וחושבת ורוצה, יודעת שרוצה הייתי
למחוק את האירוע אך זה בלתי אפשרי ועדיין לא יודעת אם נצליח או
שיהיה רצון לנסות לעבור את זה אך אני תמיד דוגלת בכך שמכל דבר
רע אפשר להוציא את הטוב אז עכשיו אני מודעת הרבה יותר ונזכרת
במה שאני באמת רוצה (ושכחתי קצת) והפעם לא מתכוונת לוותר על
הדברים.

אז המשיך להנות ולשמוח כי יש הרבה סיבות

4

אגדה אינדיאנית

לפני 16 שנים. 18 במאי 2008 בשעה 19:16

יום אחד, נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק.

החיה זעקה במשך שעות בעוד האינדיאני חושב מה יעשה.

לבסוף, הוא החליט שהסוס זקן ושבמילא יש למלא את הבור,

פשוט לא היה טעם לנסות ולהוציא את החיה .

הוא הזמין את כל השבט שיעזור לו. כולם החלו שופכים עפר לתוך הבור.

בתחילה, הבין הסוס מה מתרחש ובכה מרות. אז - להפתעת כולם, הוא השתתק .

כמה דקות אחר כך, הביט האינדיאני הזקן מטה אל הבור ונדהם למראה עיניו.

עם כל חופן עפר שפגע בגבו, עשה הסוס דבר-מה מדהים!

הוא היה מנער את העפר וצועד צעד אחד למעלה.

במהרה, נדהמו כולם לראות את הסוס צועד אל מעבר לשפת הבור ומסתלק בדהרה!

החיים ישפכו עליך עפר, מכל הסוגים.

כל שעליך לעשות כדי לצאת מהבור הוא לנער את העפר מעל גבך ולצעוד צעד אחד למעלה.

כל אחת מהצרות שלנו היא אבן-דרך.

אנו יכולים לצאת מהבורות העמוקים ביותר על ידי כך שלא נעצור ולא נכנע לעולם!

כל שעלינו לעשות הוא להתנער, ולצעוד צעד אחד למעלה .

4

סיפור נוסף לפי בקשת הקהל :-)

לפני 16 שנים. 17 במאי 2008 בשעה 6:06

חיש קל ההוראה ניתנה לה לשכב על גבה במיטה וכך גם עשתה.
לקח הוא החבל קשר קרסולה והרים מעלה ומתח וקשר לקורה ממעל.
כך גם רגל שנייה והיא מצאה את עצמה פעורת רגליים.
הרגישה היא השפלה כי הרגישה כזונה וחפץ אשר עושה בה כרצונו
אך אהבה היא להיות בזה המצב.
ידיה נקשרו יחדיו והחבל הועבר דרך גבה וישבנה והיא נפשה כה נרגשת
שדרור תפסה והתחילה את מעופה.
מידי פעם כאב המתיחה והמשך הקשירה החזירו אותה ומצאה היא עצמה
קשורה בלא יכולת תזוזה ולו מעטה ורגליה פשוקות לרווחה.
מביט הוא בתוצאה ומרוצה מסתכל הוא עליה ונהנה מביט בין רגליה
כשיודע שזה מביא אותה במבוכה.
שם את כיסוי העיניים ומחסום לפיה והחליט שזה לא מספיק ויש
לאטום גם את שני החורים האחרים.
הכניס הוא את הוויברטור הגדול ווידא שלא יוכל לצאת,
לקח הוא את הוויברטור הקטן ואל ישבנה הכניס הוא לאט ואותה הוא הטריף
כי ידע שזה דבר שממנו כל כך חששה.
והיא כבר הייתה מוטרפת מזה המצב להיות פעורה,קשורה ללא יכולת תזוזה
בלי אפשרות לדבר,לא רואה רק חווה,משופדת בחוריה ומרגישה כה מלאה.
מלטף הוא לאט ועובר על גופה וגופה בתמורה כבר רעד בסערה עד לגמירה.
ואז שקט לא מובן ולפתע השוט נחת על איברה הפעור, תחילה בקלילות
ואז המכה החזקה וזעקה גדולה יצאה מגרונה,מצליחה היא איכשהו לסגור את
הרגליים כדי להגן על האיבר אך ההוראה לפתוח הגיעה ולא נתנה לה ממש להירגע.
פותחת היא חזרה את רגליה והמכה שוב נחתה וכך ושוב הפקודה חזרה.
ואז התחילה להרגיש את השוט כל פעם במקום אחר בגופה ששם לא ציפתה.
לאחר כל סידרה היה הוא עוצר ומלטף ומנשק ומרגיע והיא כה כמהה אותו להרגיש
וכך כל פעם שנגע הוא בגופה נתן לה את הכוח להמשיך את המסע.
משחק הוא עם הוויברטורים שבתוכה ומשגע אותה עד לגמירה ושוב שקט ומנסה לנחש לאן נעלם
ואם בחר להשאיר אותה כך עד אשר יחליט אחרת והמחשבה להיות קשורה
ללא יכולת תזוזה או דיבור או ראיה ומלאה בשני חוריה דבר שממשיך לחרמן אותה
כך בלי לדעת כמה זמן רק שיגע והטריף את חושיה.
ואז לאחר זמן לא ברור נחתה לה כמות של שעווה על חזה אשר הוציאה אותה מעולמה.
וכך לאט לאט המסע המשיך והטריף ללא סדר ברור כדי לייצור את מומנט ההפתעה.
המסע היה איטי בין עונג ובין כאב כשזה נגע במקומות המוצלפים ומשחק פעם
מרחוק ופעם מקרוב כל כך שממש הרגישה שרפה.
והיא זועקת ובוכה ככל שמתקרב ומגיע אל איברה הפעור אך לה אין אלא לקבל את
המצב כי לברוח אינה יכולה.
משחרר הרגליים ומניח אותם על המיטה ומושיב אותה בישיבה מזרחית כשעדיין
שני חוריה חסומים, מכופף אותה עם הראש עד הרגליים ומורה לה לא לזוז.
והיא מרגישה כל כך נחותה לעומתו ואהבתה אליו רק גדלה.
ואז הגיעה הצלפה חדה על גבה אשר גרם לה להתרוממות והוא עליה כעס וטען
איך זזה ללא אישור והיא חוזרת לזו התנוחה ושוב הצלפות חדות על גבה נחתו
אך היא ברצונה לספק את אדונה לא זזה ורק זעקות ובכי השתחררו מתוכה.
ושוב מסע של שעווה הפעם על גבה.
פותח הוא את מכנסיו מרים את ראשה ודוחף הוא אל פיה את איברו הזקור כבר
יונקת ומוצצת בתאווה רבה,נותן לה להכתיב את הקצב ומידי פעם תופס הוא
ברצועה שיצר וקבע את המקצב והיא כל כך מאושרת ושומעת את נשימותיו
עד אשר פורק הוא בפיה את זרעו והיא בולעת בשקיקה והטעם אח הטעם מתוק מדבש
ועכשיו הכול היה מושלם.
והוא אותה התיר מכבליה השכיב בעדינות ונתן לה את האפשרות עוד ליהנות מכל התחושות.
ולאחר זמן מה חזר לראות שהכול בסדר איתה.

9

נאור ציון

לפני 16 שנים. 16 במאי 2008 בשעה 4:33

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2251/naor.html

2

יודע

לפני 16 שנים. 15 במאי 2008 בשעה 5:34

יודע הוא לזרוק איזה רמז ולשתוק
גורם לסקרנות,למחשבות ולחרמנות גדולה.
וכמובן מנצל זאת כמובן לטובה.

יודע לגרום קצת לחשוש מפני הבאות
עם אותה רמיזה ובאותה נשימה גם להרגיע.
כן מתעורר החשש אך חשש של התרגשות ובידיעה
שהרי הוא מכיר וקורא כל כך טוב ודואג
כל כך שלא יעשה משהו שיגרום לנזק כלשהו.

יודע עוד כל כך הרבה דברים גדולים
מסתכל,בוחן,בודק,משגיח ושם לב לכל פרט
אך פרטים קטנים עקיפים לא רואה בעיניו.
אך כאדם שאוהב ללמוד ומקשיב
לומד ומשנה לאט ובבטחה
יודע להודות כי את זה לא ידע. (מעלה מאוד גדולה)

2