יומן מסע

http://fun.mivzakon.co.il/flash/20434/20434.html

לאחר פגישתה איתו נשארה מסומנת כולה,גופה זעק מכל תזוזה אך נפשה אוח נפשה הייתה קלה כנוצה אשר עפה לה באושר ושמחה למחוזות לא לה.
חברתה שהגיעה ראתה ואמרה כי רק מלראות את הסימנים נעשה לה כואב בנשמה.
יומיים אחר כך הודיע לה אדונה כי הוא בדרכו אליה.
חברתה שאלה האם היא מסוגלת ורוצה במנת כאב נוספת על אשר חוותה.
בלי היסוס ומחשבה ענתה כי היא חלוקה בדעתה,כי נפשה זועקת שכן אך גופה עדיין כאב והיה עסוק בשלב ההתאוששות.אז פתרה היא את הדילמה וכך ענתה לחברתה:"הוא אשר יחליט את אשר יהיה".
הגיע הוא יושבים בסלון וחיש קל מתחיל הוא ליד חברתה להרים השמלה ולבדוק את האותות אשר השאיר בה.מרוצה מהתוצאה ומתגאה והיא רק בשנייה הראשונה נבוכה מחברתה,אך עצם מגע עורו בגופה בעדינות כה רבה,כאילו כל הסביבה נעלמה לה.ואז אמר לה בואי וקבלי את אשר את כה חפצה כדי שתהיי שוב ויותר מאושרת ומייד אוסיף ושאל אם זהו גם רצונה.והיא מבולבלת בגלל ניגוד הרצונות בין גופה לנפשה ענתה כי היא לוקחת לעצמה את זכות השתיקה וההחלטה היא בידיו.
והוא כמובן רצה לעשותה מאושרת החליט חיש קל כי למעשה צריך כבר להגיע.
חברתה הציעה את שוטה שהוא הרי כמובן הרבה פחות אכזרי משוטו של אדון חברתה וזה כדי להקל על כאבה.חיש קל נלקח כיסא והיא הושבה בו ברוב הדר.
עיניה נסגרו וחיש קל מלאכת הקשירה התחילה ומצאה היא עקודה על הכיסא בלי אפשרות תזוזה אפילו קלה אפילו ראשה קובע לבל בטעות ינוע בעת כאבה.כן ידע הוא כי אוהבת היא את חוסר האונים ושכך תחווה היא הכול בעוצמה רבה.
חברתה עמדה וצפתה והיא הקשורה את ריח חששה של חברתה ידעה ורצתה להסיר אותה מליבה,אך היא כבר התחילה להתעופף ולא יכלה להגיד דבר,רצתה היא לאמור לחברתה כי אל דאגה יודע אדונה את נפשה וגופה והרי ברור כי נזק לה לא יגרום כי בו בטחה בכל נפשה.
מסע ראשון של הצלפות והיא צועקת ובוכה את כאבה,גופה רוצה לברוח להתחמק קצת אך עקוד גופה ואפילו תזוזה קלה הייתה בלתי אפשרית וכל שנותר הוא הצעקה והבכי ומרגישה כי נפשה מתחילה תהליך של ניקיון,וכאילו נכנס הוא לנפשה וידע שפה בשלב זה יש להחליף ולהעניק את הרכות שלה היא הייתה כה זקוקה.ליטוף בכל גופה אשר הרטיט אותה לגמירה נשיקות רכות והיא,גופה רוטט ונפשה למחוז אחר הגיעה.ואז התחיל מסע שני המצבטים הונחו על פטמותיה וגרמה לנשמתה לחזור חזרה.רק התחילה להתרגל לכאב ונפשה ושוב כמעט התעופפה אך מסע ההצלפות הנוסף קרקע אותה בתוך גופה.זועקת ובוכה וגופה מגיב ברטיבות רבה כאילו יש לו חיים משלו.לה אומר את פיה לפתוח ואת רוקו שם בפיה והיא גומעת בשקיקה רבה את מתנת אדונה בתאווה רבה.
תהליך הניקיון הנפשי ממשיך ושוב כששוב הייתה בקצה יכולת ספיגת הכאב עצר הוא הרגיע,ליטף ונישק.מסע נוסף הפעם של שעווה המטופטף לו לאיטו על כל גופה ופוגע בכל סימן שהשוט השאיר אחריו וצורב לה הוא את גופה אך נפשה דרור תופסת ואת תאוצת מעופה תופסת.
נטפטף השעווה אשר צורבת ומצד שני נשיקות קטנות ורכות על מצחה מעניק ובשלב זה אפילו גופה נכנע.פתאום גופה סופג בפתאומיות נוזל קר ותוך כדי גם לפיה קצת נשפכה בירה קרה.
ואז הכול נדם מרגישה שנפשה התחילה להתעופף וברקע מלמולים לא ברורים שלא הבינה אפילו מי הדוברים והאמת שזה לא ממש עניין אותה.
עפה היא למחוזות יפים עד אשר אדונה הנחית אותה חזרה ולאחר שחזרה נתן הוא לה זמן להיות עם עצמה כשהיא עדיין עקודה. החבלים שוחררו אך היא לא כל כך רצתה להשתחרר עדין ולחזור.
פתאום חברתה עזרה לה לקום ולמקלחת היא נלקחה.יצאה מאוששת קצת חיבוק קיבלה מחברתה ואדונה ולמיטה ישר הלכה.
נרדמה חיש קל כשגופה הכואב רגוע ונפשה כל כך מאושרת וכך נרדמה היא עם חיוך על שפתיה וישנה היא כתינוק שינה טובה ובריאה.

יושבת וקוראת בלוגים, את סיפורי האנשים
נכנסת לצ'ט ומדברת עם אנשים ונהנת מכל רגע.
ומסתכלת על מה שחוויתי מאז שהגעתי לאתר
ויודעת כי עדיין הרבה דברים לא עברתי.
חלקם שואלת את עצמי אם בכלל מעוניינת לחוות
ואם אנסה אותם האם בכלל ימצאו חן בעיניי
או שאולי יעשו לי רע.
קיוויתי ומקווה למצוא את האחד שאיתו ארצה
לבנות זוגיות עם שליטה שהיא כמובן לא 24/7
במסגרת חיפושי נתקלת בכמה תופעות :
יש את אלה שבכלל לא פונים כי אני משוייכת ולא משנה בכלל
שבפרופיל רשום שמחפשת זוגיות וזה בידיעת השולט
ושברגע שאכיר את האחד אהיה רק שלו.
יש כאלה שלא משנה מה כתוב בפרופיל ושאני משוייכת
פונים כי רוצים לשלוט בי.
אפילו הגדילו שניים בצ'ט שטענו כי לא מדברים (אפילו שיחה) עם משוייכת.
יש את אלא שפונים וחושבים שהם יכולים ישר לחלק לי הוראות
ולהתחיל לשלוט בי בלי בניה של קשר.
ויש מעטי מעט שאולי רציניים אך מצפים ממני לדברים שאולי בעינהם לא
מוגזמים ואוליג םבעיניי לא אך לא מסוגלת לתת לפני שבכלל נבנה קשר
אך הם רוצים להוכיח את השליטה שלהם ובוחרים במקום להשקיע בקשר
ולאט לאט להוביל אותי בדרכם ורצונם ובמקום זאת בוחרים להתרחק עד
שישיגו את רצונם.
מלבד אלה השייכים לקבוצה האחרונה שאני אליהם בכלל לא מתייחסת,לאלה
השייכים לקבוצה האחרונה רק אומרת אני לא האדם שהתרחקות או משחקים
כאלה יקרבו אותי, אולי אצל אחרים כן, אצלי זה עושה לאחר זמן מאוד
מאוד קצר את ההפך והרצון יעלם.
אז אולי אם תצרפו את מה שכתבתי עם מה שכתוב בפרופיל תבינו ולו רק קצת
מי אני ומה הדרך הנכונה אלי.

אותך הכרתי כשהיית קטן
אהבתי להסתכל עליך ולראות פשוט מלאך
את התואר קטפת עוד בחייך ולא במותך.
היית נשמה בוגרת מגילה
אהבת לצחוק,לשמוח ולשמח,לעזור לאחרים
היית דוגמאת הערצה לאחייך הקטנים
ראיתי אותך גדל מול עיניי עד שהגיע היום המר.
עברו להם השנים אך את אותו יום מר לא אשכח לעולם
הייתי בדרכי לעבודה ושמעתי על פיגוע בתחנת דלק
בה עמדו ילדים להסעה הממוגנת שמשום מה אחרה להגיע
שמחבל נכנס בין הילדים ופוצץ את עצמו.
מייד חשבתי האם מכירה מישהו מאותו אזור אך לא,לא קישרתי כלל.
הגעתי לעבודה ולא הרבה אח"כ אביך התקשר
תמיד היינו מתחילים את השיחה באיזו בדיחה או עקיצה
אותו היום אמרתי משהו עקיצה אך מההלם פשוט לא זוכרת את שאמרתי.
מייד אביך אמר לי אין לי מצב רוח היום אלירן נרצח בפיגוע.
אני מהשוק לא מעקלת ואומרת מה אמרת אתה רציני?
ועוד שטות מתוך ההלם עוד שואלת את אביך אם להגיע.
סגרתי את הטלפון ופשוט התפרצתי בבכי היסטרי,הידיעה התחילה להיקלט.
מבינה ומסרבת להאמין, איך איך ילד בגילך,ילד מלאך נלקח
והרי עוד לא הספקת דבר בחייך הקצרים.
ולהזכר איך יומיים לפני מותך התחלת לשאול את הפסיכולוג על
גלגול נשמות וחיים לאחר המוות,נזכרת ועד היום מצטמררת.
אלירן השנים עברו ונראה כאילו החיים המשיכו
אך דע כי כולם כל מי שזכה להכיר אותך זוכר ולא שוכח אותך
תמיד יום זה היה קשה לי אך מאז הרצח שלך זה הפך לקשה הרבה יותר
עדיין לא משלימה ומבינה איך ילד מלאך כמוך נלקח

זוכרת,אוהבת ועדיין כואבת

יהי זיכרך ברוך אלירן

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2205/mike%20brant.html

היה זה יום חמישי מתנחמת בכך שסוף סוף מגיע סוף השבוע ואוכל לנוח
מכל השבוע המטורף אך גם עייפה נפשית שחוקה ועצבנית פחד.
השעה שש בערב אתה מתקשר ואומר לי זהו סיימת לעבוד אני מגיע לאסוף
אותך עוד חצי שעה.מנסה למחות ולהגיד שיש לי עוד עבודה אך זה לא עוזר
ולא נותן לי לאמר דבר מציב עובדה לחכות לך למטה ומנתק.
מחכה לך ואתה מאחר מתקשרת ואתה לא עונה ויש לי תחושה כי עינייך צופות בי
אך לא רואה אותך.כבר עוברת לה עוד חצי שעה וכבר שבע בערב וחושבת לעצמי
לא מוכנה עוד להישאר אך יודעת כי עלי לחכות לך וכן לבסוף הגעת.
נכנסת לרכב עצבנית אומרת שלום קצר ולא מסתכלת ואתה שואל כך אני מתקבל מה אם הנשיקה?
רותחת אך מפנה את ראשי מנשקת במהירות לצאת מידי חובה. ואתה מתחיל לכעוס
תופס את ראשי בחוזקה ומנשק נשיקה צרפתית איטית כדי להכעיס.
מתחילים לנסוע ואתה אומר כי על ההתנהגות הזו אשלם.
מגיעים אליך הביתה כבר רבע לשמונה בערב,עייפה רק רוצה לנוח אך כנראה זה רק חלום.
זורק לעברי כנסי להתקלח אני רוצה אותך נקייה וריחנית עבורי.
נכנסת למקלחת ושוטפת את עצמי במים חמים ומקווה להוציא את כל המתח אך זה לא עוזר.
מתמרחת בקרם הגוף שרכשת כדי שיהיה כשאני מגיעה ויוצאת אליך.
שמת מוזיקה רעשנית שלא אהבתי ובניגוד גמור למוזיקה הדלקת ניירות ריחניים וכיבית אורות.
מסתכלת על הניירות וכבר יודעת למה משמשים.
אתה לוקח כיסא ואומר לי לשבת עליו זקופה. אתה מביא את הציוד עונד את הקולר לצווארי לוקח
את החבל וקושר לאזיקי הידיים מצרף אותם יחד ולוקח את הידיים אחורה וקושר למשענת הכסא.
לוקח חבל נוסף ושם מתחת לחזה ומהדק אותי לכסא רק את רגליי השאיר משוחררות ועיניי קשורות.
מתחיל ללטף ואז אומר לי כי זמן התשלום הגיע ואולי גם אז אירגע סוף סוף.
לוקח ומתחיל להכות צורחת מכאבים ובוכה אך הוא בשלו.מצליחה מעט לזוז עם הידיים קדימה והרגליים הונפו ואז הפקודה למקום.מתיישרת ושוב סדרה של הצלפות. מלטף ואז שומעת אותו
מחפש משהו ואז מרגישה את המצבטים וצווחה ראשונה ואח"כ שנייה.שם לי את השרשרת בין שיניי
ומרים את ראשי כך שהחזה מורם עם המצבטים והכאב כל כך חד.לוקח אטבים ושם אותם בכל מיני
מקומות ומהדק כך שכל פעם צעקה יוצאת מתוכי ובוכה אך הוא בשלו.
מלטף ואני מצד אחד כואבת בוכה אך לגופי חיים משלו מתחיל לרעוד מהנאה וריגוש עד לגמירה.
ואז מתחיל להצליף ולהוריד את האטבים ושוב כאב ובכי וצווחת ואז מניח את ידו על פי ואפי ולא ממש
מסוגלת לנשום אך זה לא הפריע לי להמשיך לכאוב וכנראה אפקט חוסר הנשימה עזר לי לא להרגיש
בכאב לבסוף אך הוא קלט זאת ושחרר את אפי ושוב הכאב שמנחית אותי.
נעמד מאחורי מותח אותי עם ידיי אחורה והמצבטים נמתחים והכסא הולך לאחור ומתחיל ללטף וכל
נגיעה כל כך עוצמתית ונשיקות רכות במצח וזה משגע אותי.
ואז מתיישב על רגליי ומתחיל להכות עם הידיים,מכה שנייה רגיעה ושוב ואין לי מושג מאיזה כיוון זה יגיע.מסה להתקרב עם ראשי להרגיש אותו אך הוא מרחיק אותי ואני כה צמאה אליו.
ואז שתי דקות רגיעה ואז מרגישה את השעווה בדיוק רק במקומות המוצלפים והכאב חד.
תופס את שערי ומושך את הראש אחורה ואומר לי להוציא לשון ומטפטף שעווה וזה נעים כבר.
ואז יורק לתוך פי ומורח את הרוק על שפתיי ואני מלקקת את אצבעו ושפתיי כך כמה פעמים עד אשר
מרפה וגומעת את רוקו בשקיקה.משחרר אותי ואני כה צמאה להרגיש את הזין וצריכה להתחנן שיאפשר לי ולבסוף מעניק לי אותו ומענגת אותו עד אשר פורק הוא את זרעו בפי ושותה אותו בשקיקה.
מחבק אותי ומלטף ומרגישה כל רגועה ומאושרת.
מתארגנת והולכת לביתי אך לא עבר הרבה זמן לאחר שהגעתי ושוב מרגישה נפילה לתהום.
נפילה כי אתה לא לידי וכל כך זקוקה לחום ולאהבה שלך.אך חייבת להיות חזקה עבורך ועבורי
וזה מה שאעשה כי כמו שאתה מעניק לי כוחות כך גם אני מעניקה לך את הכוח.

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2244/love%20songs%20part%202.html


שירי להקות צבאיות

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2130/lahakot%20tzvaiiot.html

ביום קשה זה הכל מבולבל לי, הכל מתערבב לו העצב והשמחה.
ואין קשר ואולי יש קשר בין הדברים.
כל כך עצוב על כל אותם אנשים שנספו בשואה,על האנשים שנשארו חיים
וסובלים את כאב אובדן יקירהם והזוועות שחוו.
מדהים איך רוב החיים ששרדו את הזוועה מעדיפים לא לדבר מרוב הכאב
כדי לא לחוות שוב את הכאב ודוחקים אותו עמוק כמה שאפשר.
חלקם איבדו את שמחת ואהבת החיים ופשוט חיים חיים/מתים וחלקם דווקא
בגלל ששרדו יש להם יותר שמחת ואהבת החיים ומנצלים את החיים עד תומם.
חלקם כופר באל והאחרים דווקא יותר מאמינים.
אני שעברתי אסון שהוא יחסית קטן לעומת הזוועה שלהם עם אמא שהייתה בקומה
חודש וחצי עד אשר החזירה את נשמתה לבורא,דבר שלא מאחלת לאף אחד לעבור.
רואה ומרגישה את הכאב החד הזה גם לאחר שנתיים תמימים מאז וחושבת על כל
אותם אנשים ששרדו מהזוועה הזו שנקראת שואה וקשה אפילו לחשוב כמה כאב יש
בהם ואיך הם מצליחים לשרוד.ואז נזכרת שחודש ויומיים לאחר מותה נולד הנין שלה
ואז היתה שמחה רבה כמובן מהולה בעצב על כך שלא זכתה לראותו.
ושוב נזכרת באותם השורדים איך כל חייהם מעורבים בעצב ושמחה כמובן בעוצמה
גבוהה יותר.

ואז מבינה שאני רוצה להיות כמו אותם השורדים שדווקא בגלל מה שעברו החליטו
לנצל את החיים עד הסוף.
וההבנה הזו כל פעם מחדש מחזירה אותי לפרופורציה של החיים ועושה עבור עצמי
לחיותם כמה שיותר בשמחה ולנצל אותם כמה שיותר.
וזה מזכיר לי שעוד מעט יש לי יום הולדת ותחילתה של שנה אישית בה אני מתכוונת
למצוץ את החיים כמה שיותר.
מתכוונת לפתח את התחום בו אני בעצם רוצה לעסוק,והפעם לעשות כמה שיותר שזה יקרה
כי כך אהיה מאושרת כי הרגיש שאני ממלאת את היעוד בחיים.
מתכוונת להמשיך להנות מהחיים כמה שיותר,לשמוח ולאהוב וכל זה בכמות הכי גדולה.
מתכוונת לזכור לקחת הכל בפרופורציות.

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2103/Love%20songs.html