אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

יומן המתאר את התפתחותי בעולם זה
וכעת במסע מנטאלי שמתחילה כדי להתחזק
ולהגיע למצב בו אוכל להיות שפחה טוטאלית
למאסטר האהוב והיקר שלי
לפני 16 שנים. 7 באוגוסט 2008 בשעה 6:43

לא יודעת מה קורה לי ואיתי.
לקחתי שבוע חופש אשר התחיל לו מדהים וכבר ציפיתי לבאות
אך התוכניות התחילו להשתבש להם אחד אחרי השני וגיליתי קצת דברים שלא אהבתי.
תכננתי לי מנוחה לאחר כל העומס של העבודה ואז דווקא בשבוע זה השכן החליט לשפץ
את הדירה וכמעט כל היום קודחים לי במוח.תכננתי להיות יותר בטבע כי זקוקה לזה אך
במקום רוב הזמן הייתי בבית חסרת כוחות לעשות לצאת מלבד יום אחד שעליו כבר סיפרתי,הים.
תכננתי נסיעה מהיום עד לשבת אך גם זה השתנה לכך שרק היום אסע למקום שהכי אהוב עלי
וזהו חיפה במיוחד לכרמל ולגנים הבאהיים.
ומה שגרם לי כבר להשבר זה שהיום,בו הייתי אמורה להגיע למקום שאני הכי הכי אוהבת
ובגלל חוסר זמן וניידות לא הייתי בו הרבה זמן וכל כך חיכיתי לזה,הכל היה כבר מתוכנן
אומנם היו שינויים בתוכניות ולא היה אמור לצאת כפי שתוכנן אך זה לא שינה לי העיקר
שאגיע למקום שאוהבת אך אז כמובן כמו כמעט כל השבוע שהכל מתקלקל לו קמתי בבוקר
עם בעיה שמונעת ממני לבצע את הדברים כפי שתוכנן וכבר אין חשק לכלום.
אני שדוגלת ובדרך כלל הולכת על פי הדברים שבחיים יש עליות וירידות ומי כמוני מכיר
את זה מהחיים,דוגלת שגם הכל קורה לטובה גם אם אנו לא מבינים למה באותו הזמן
ואת זה אמרתי גם במצבים קשים בחיים שהייתי בהם,פתאום מוצאת את עצמי בוכה ומתפרקת
ועוד ממה לא ממשהו שאם לא יצא זה אסון.
מה עובר עלי שפתאום חורגת מהדרך הרגילה של החיים שלי?
אולי בגלל המחזור שצריך להגיע?
אולי בגלל התקופה הקשה שאנו נמצאים בה שנקראת "בין המצרים"?
אולי כי אני כולי גועשת ברגשות בעוצמות גבוהות?
אולי כי עדיין מחפשת תשובות?
או שאולי הכל יחד וזה התוצאה?
המאסטר מנסה בכל כוחו לעודד ולחזק ובטוחה שבלעדיו הייתי כבר קורסת.
מקווה כי ההמשך של החופש יהיה יותר טוב.

לפני 16 שנים. 5 באוגוסט 2008 בשעה 18:59

יום הכיף התחיל מכך שבת דודה שלי הזמינה אותי לצהריים במסעדה על חוף הים.
צחוקים,דיבורים ואוכל טוב כשברקע הים אחחחחח איזה כיף.
היא הלכה לה כעבור שעתיים לעבודה ואני נשארתי לחוות את הים.
4 שעות מדהימות,הים תמיד מעניק לי שלווה ושמחה והשראה חבל שלא היה לי דף ועט
אז אנסה לזכור את כל הדברים שעלו.
פסעתי לי רצועת החוף משכשכת את רגליי במים מסתכלת על הים ושואפת אותו פנימה.
הים היה די סוער והיה דגל אדום ותוך כדי שהולכת והמים לפעמים מלטפים ולפעמים
בועטים קולטת בכלל שהים כבר לא מה שהיה פעם,אין לו את הריח של הים ואז רואה
את הגלים השוצפים ומזכיר לי איך שהאנשים היום הרבה יותר כועסים ומתפרצים מפעם.
הגלים גם מזכירים לי את החיים איך שכל החיים הם עליות וירידות כמו תנועת הגלים.
פוסעת אך הצעדים נמחקים להם עם הגלים החדשים שמגיעים והעקבות נמחקים וצצים להם
על החוף צדפים בכל מיני גדלים דבר שהתחבר לי לכך שמאורעות שאנו עוברים בחיים
לפעמים עוברים אותם ושוכחים ולא לוקחים איתנו כלום מהחוויה (כמו הפסיעות שנמחקו)
ולפעמים מאורעות משאירים בנו חותם לפעמים בצורה קלה ולפעמים גדולה (כמו הצדפים).
הנגיעה במים כמוה כנגיעה בחיים.
מטיילת לי כך לאורך החוף ומתבוננת בים באנשים כשרגליי משתכשכות להם במים ורואה
שני זקנים שעושים אותו הדבר כמוני רק שמדברים בינהם וחושבת לי איזה יופי כי כאילו
הם החליטו לחיות את החיים בלי מחשבה מה יהיה פשוט לחיות.
בהמשך רואה זקנה שהחליטה שהיא תדוג לה (ואין בחוף זה אפשרות לדוג דג) מכינה את החכה בקפדנות עם הפתיון וזורקת את החכה במים הרדודים בהתחלה זה היה לי מוזר אך בשניה אחרי זה סימן לי שהיא חיה את החיים ופשוט מנסה להגיע לרצונות שלה ולא משנה כמה זה לא מצליח היא לא מתייאשת ומנסה שוב, דבר שכל כך יפה ונכון לעשות.
לאחר שכבר הלכתי לי כך לאורך כל החוף התיישבתי לי על החול ממש קרוב לים ופשוט הסתכלתי וכל מחשבותיי נעלמו נשטפו להם עם הגלים.
מסוחררת ולא יכולה יותר קמה למסעדה על החוף ומזמינה לי שתי בירות כאילו אני לא מספיק מסטולית מהים ושוב מתבוננת ולא יכולה להזיז את העיניים מהים.
השמש המסנוורת לאט לאט התחילה את הירידה,תחילה נכנסה לתוך ענן וצבעה אותו בצבע מדהים.
ולאט לאט יורדת וככל שירדה הים תחילה קיבל גוון מדהים של אפור כחול בוהק ולאט לאט השמש התחילה לקבל לה גוון כתום-זהב כל כך מיוחד והשמיים נצבעו להם בכל מיני צבעים שאפילו הצייר הכי גדול בעולם לא יכול להגיע לצבעים המדהימים האלה.זו לא פעם ראשונה שרואה שקיעה אך כל פעם מתפאלת מחדש.
ולאט לאט השמש שוקעת לה לתוך הים ואז פתאום עולה בי הבנה כי השמש כאשר היא בשמיים מסמלת את האופטימיות והשמחה והתקווה בחיים וכשהכל בסדר בחיים זה מאוד בולט כמו השמש בשמיים אך התקווה,השמחה,האושר והאופטימיות נמצאים בתוכנו כל הזמן רק שלא רואים את זה,זה לא בולט לנו וכאשר קשה לנו אנו תמיד יכולים להשתמש בהם ולראות אותם כי הם קיימים בתוכנו בדיוק כמו שגם אם השמש שקעה לה בים היא עדיין קיימת ועולה מחדש ביום המחרת.
מסתכלת לי על הטבע ומתפאלת איך כל דבר במקומו ותפקידו וכל דבר מסמל משהו גם מתוך האדם ובעצם כמו שכל דבר בטבע יש את המקום והסיבה לקיומו כך גם בחיינו לכל מאורע יש סיבה ותפקיד בחיינו וצריכים להודות על כך בכל מצב.

מסוחררת מהכל ביחד חוזרת לי הביתה שמחה ומאושרת

לפני 16 שנים. 3 באוגוסט 2008 בשעה 20:01

עברתי כמו כולם כמה אהבות בחיי
4 אהבות גדולות וכל אחת מהם הייתה נראת כי היא הכי חזקה.
שונות אחת מהשנייה בצורה מדהימה.

אך האהבה שהיום יש לי היא החזקה מכולם כי היא מחברת
לא רק גוף ונפש אלא גם ובמיוחד את הרוח והנשמה.
וכשכל אלא מחוברים זהו הקשר הכי חזק שיכול אדם לחוות.

המשותף לכולם שהם היו חזקים וחכמים עם נשמה טובה
אז בטח תשאל השאלה אם כך למה האהבה נגמרה.
לא אפרט את הסיבות אך שני הצדדים לא התאימו וגם כל אחד מהם
כולל אותי היינו צריכים להשתנות בדברים.

החכם מכולם זה אתה וגם היחיד שיודע לקרוא אותי כל כך טוב אפילו
יותר מאשר אני את עצמי.אתה גם היחיד שחושב קודם עלי ועל טובתי.

אז תודה על האפשרות לחוות אהבה כה גדולה וחזקה }{

לפני 16 שנים. 3 באוגוסט 2008 בשעה 15:35

יודעת שהולכת לכאוב אפילו יותר ובכל זאת כל כך מחכה לזה
נכון כבר אמרתי אך בכל זאת אחזור המומה מכך.
כמו תמיד מפתיע הוויברטור נכנס ומקובע לו עם הוראה לשבת עליו על הכסא
ואיך שזה מגרה אחחחחחחח מתחילה לרחף בזמן שאתה ממשיך את הקשירה
ידיים נקשרות יחדיו מעלה מותח אותי, רגליים נקשרות פתוחות לעמודים
והכיסא נעמד על רגליו האחוריות דבר שקצת הלחיץ אותי וחשבתי שאם אזוז אפול
אך שנייה אחרי כשנזכרתי שאתה בעצם תשמור עלי הלחץ נעלם.
העיניים נקשרות,הפה נסתם והמסע מתחיל,מסע הקרשים ובמקומות הכי כואבים
צורחת רוצה להתפתל אך אין אפשרות תזוזה ולכן נושמת את הכאב עמוק ונכנעת
בהתחלה כואבת ולא אוהבת אך ההשפעה עושה את שלה ומתחילה לרחף ואוהבת
והיה אפילו קטע ששאלת אם הכול בסדר אם להמשיך ועניתי שכן.
מסע הצלפות עם שוט כל כך חזקות ואני צורחת ופתאום מוצאת את עצמי בספייס האהוב
ואז כמובן מגיעה הצלפה המנחיתה אותי חזרה ולהרגיש את הכאב.
משחרר את הרגליים ונעמדת (בקושי הגוף רועד לו) על הבהונות ומסע הקרשים והצלפות
השוטים חוזרים,אתה משחרר לי את העיניים והפה להסתכל עליך ואתה עלי ומרעיף נשיקות
מדהימות שכל כך אוהבת וממלא אותי בכוח להמשיך את המסע ורק כאשר הרגשת בזה
כיסית שוב את העיניים וסתמת את הפה.
אני על הבהונות ומותח את גופי קדימה ופתאום מרגישה דקירה חדה ואתה התחלת לקשט
את החזה באטבים ודואג להדק אותם בשלב מסוים נכנסתי לי לספייס המתוק.
ושוב מנחית אותי ואני כבר מבקשת ואומרת כי לא יכולה יותר ואתה אומר לי לרדת על כפות
הרגליים רגליים צמודות התחת מורם ושוב הקרשים והשוטים בפעולה וכאשר באמת
לא יכולתי יותר הפסקת הורדת אותי על הברכיים ואני מצצתי עד אשר גמרת בפי ואת צופך
שתיתי בכל כך אהבה ושמחה.
שלחת אותי להתקלח בקושי עשיתי זאת וכשחזרתי היית על הכורסא ואני מייד התיישבתי
על הרצפה וראשי על רגלך ואתה מלטף ונותן לי להירגע וכאשר מצליחה פותחת את עיניי
מסתכלת עליך ורואה אותך בספייס מדהים,מאושר עם עיניים בוהקות וזה עושה אותי
כל כך מאושרת וגם להסתכל עליך מלמטה כי זה מקומי הנכון לידך.
אנו שותקים ומסתכלים אחד בשני באושר ושמחה ואין צורך במילים כי הם כל כך מיותרות,
מסתכלת על החותמות הישנות והחדשות שהתווספו וכל כך אוהבת מה שרואה
וכל תזוזה כואבת אך גורמת לאושר ושמחה והם מזכירים לי את אשר היה ואותך וכך עם
הסימנים,התזוזות הכואבות,המבט,המגע,הנשיקות,קולך הכול יחד נותן לי להמשיך שאתה
קרוב אלי ואיתי כל הזמן דבר שעושה לי להרגיש בטוחה,אוהבת,שמחה ומאושרת.

כל כך מאושרת לראות אותך כך ומקווה להמשיך לגרום לך ולי להמשיך להרגיש כך כל הזמן.

תודה מאסטר שלי }{

לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 17:42

משחזרת את אשר היה ופשוט לא מאמינה
לא מאמינה ששרדתי
לא מאמינה שגם מאוד אהבתי
אך אלו עובדות ועם עובדות אי אפשר להתווכח לא?

לא מבינה איך כאב ברמות האלה מסוגלים כל כך לענג
לא מבינה איך אתה מצליח לקרוא אותי כל כך טוב ורואה דברים
שאני עצמי לא מכירה, כל פעם שחשבתי שזהו כבר לא יכולה יותר
אתה עוד הוספת וכשראית שבאמת לא יכולה יותר הרגעת וליטפת
פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש איך אתה עושה את זה.
דבר שעזר לי מההתחלה לתת בך את האמון והביטחון בנוסף לדאגה שלך אלי.
אך גם אם לא מבינה אלו עובדות אז נהנת מהם

חושבת על התקופה הארוכה שלנו יחד,איך הגעתי אליך ואיך היום
וההבדל פשוט ענקי אז תודה לך על כל אשר הענקת ומעניק לי בכל התחומים.

משחזרת וגם נזכרת עם כל תזוזה כואבת במה שהיה מתמלאת בתחושות גופניות ,
אושר שמחה ואהבה

אוהבת לראות את החותמות שהשארת בי 😄

תודה מאסטר שלי }{


לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 14:21

הבטחת סשן קרשים ובהחלט קיימת את זה בגדול
זה היה כל כך אינטנסיבי וכל כך חזק שקשה לספר מה היה אחרי מה
במיוחד לאור זה שטיילתי בין העולמות כל כך הרבה פעמים.
רק זוכרת שהיה הרבה מהקרשים שזה הרבה כאב עם הרבה צרחות ובכי
אך ההשפעה כל כך מדהימה שפשוט אוהבת מאוד.
הרבה שעווה- אם חשבתי ששעווה על ההצלפות עם השוט זה כואב אז
מסתבר שזה משחק ילדים לעומת שעווה על מכות של קרש ולמרות ואולי
בגלל הצלחתי פעם ראשונה להגיע לספייס משעווה.
מצבטים
מים - מים קרים הזורמים על גופי בפתאומיות וגורמים לכאב ועונג
קרח- שטייל על גופי וקירר וגירה אך בתוך הכוס ועל הדגדגן פשוט מדהים
כל כך הרבה תחושות ביחד:כאב,גירוי,אהבה,שנאה,טירוף ולאחר ניסיון
להשתולל במסגרת המגבלות הרציניות של הקשירה הגעתי לספייס
כמה סוגי שוט- הרבה הצלפות שהפעם בגלל הקרש הצלחתי לעבור הרבה יותר
עם פחות צרחות ובכי וספייס מדהים
העמדת אותי כשהידיים קשורות מאחורי הראש ונמתח לתחת ועל הדגדגן רגליים
מפושקות מאוד וצריכה לעמוד ישר כך וזה כשאני בגלל כל מה שהיה בקושי
עומדת ואם ידיעה שאם אזוז אקבל 15 מכות עם הקרש אך זה לא הטריד אותי
כמו שלא רציתי לאכזב אותך ושתהיה גאה בי אך זה היה כל כך קשה והגירוי
מהחבל שעל הדגדגן הטריף אותי והגוף התחיל לרעוד בקצב הולך וגובר.
ואני כבר מתחננת ואומרת שלא יכולה יותר ואתה דווקא אז מתחיל ללטף ולתת
לי להרגיש את גופך וזה רק מתחיל להכניס אותי יותר לאטרף ואז כאילו זה לא
הספיק התחלת גם לדבר ולספר לי כמה אני חרמנית,רוצה לגמור וכו' וזה
הכניס אותי לאטרף גדול יותר.
לא מספיקה להתאושש ולנשום ושוב חוטפת עם עץ בחזה
בקושי מסוגלת להגיע למקלחת ולהתקלח חוזרת רואה אותך יושב על הכורסא
מגבת על הרצפה והוראה לשכב על הגב עליה ומתחילים לדבר וכל כך אהבתי
שמסתכלת עליך מלמטה ולהרגיש קטנה כי כך גם מרגישה
מסתכלת עליך ורואה את החיוך המדהים שלך ואת האושר על פניך ואת העיניים
הבוהקות מאושר ושמחה וכל כך אוהבת לראות אותך מאושר.
מסתכל על החותמות הרבות והחזקות שהשארת עלי שיפחתך ומרוצה.
אמרת לי כי עכשיו התחלתי להיכנס לאקסטרימי (דבר שאתה מאוד אוהב) ואז כשחושבת
על זה אני?אקסטרימי?הרי המילה הזו עצמה הייתה עושה לי צמרמורת ופתאום אוהבת?
אבל מסתבר שכן ובגדול וזה רק כי זה איתך וכי אוהבת אותך מאוד.
היית בספייס שלך וזה היה מדהים לראות את זה.
אמרת לי להישאר כך על המגבת ולהמשיך לחוות את הספייס שלי ולפני שהלכת אחזת
בפטמות ומשכת אותי להתרומם מעט כדי לתת לי נשיקה מדהימה.
נכנסתי לספייס שלי וכשפקחתי את עיניי ראיתי כי עברו להם שלוש שעות ועדיין אני
מסוחררת.

מסתכלת על החותמות שהשארת וכל כך אוהבת אותם כי הם באו ממך ויזכירו לי
אותך כל פעם שאסתכל בהם ואחוש אותם ויזכירו גם את הסשן המדהים.

תודה מאסטר על הסשן הכי קשה שהיה עד כה אך המדהיםםםםםםםםםםםםםםםם
כל כך אוהבת אותך על מי שאתה כאדם תחילה וכמאסטר שלי.

ושוב תודה משיפחתך האוהבת }{

U2

לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 5:04

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2242/U2.html

לפני 16 שנים. 31 ביולי 2008 בשעה 16:11

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2198/queen.html

לפני 16 שנים. 29 ביולי 2008 בשעה 16:33

אמר לי תכיני את עצמך אנו עולים מדרגה ואני ליבי ישר קפץ
כי ברור לי מה זה אומר,שרמת הכאב הולכת לגדול.
ואיך תעלה? החליט שהגיע הזמן להשתמש בכל מיני דרכים בקרשים
בינהם זה ספיגת מכות עם קרש.
חששתי מרגע זה אך ידעתי שאעבור את זה כמו גדולה ולו בשבילו.
הגעתי הביתה לא ממש הספקתי לנוח ומתחילים.
אמר בואי נראה אם כואב עם הקרש הזה ומתחיל להכות וזה כאבבבבבבב
אחר לקח קרש מסוג אחר ושוב ניסוי ושוב כאבבבבבבבב
נשארו סימנים שמי יודע כמה זמן ייקח שיעברו.
נשכבת על מיטת הטיפולים לרוחבה ידיים נקשרות יחדיו ומותחות אותי
והרגליים נקשרות כל אחת לצד אחר של המיטה תנוחה מאוד לא נוחה.
הפה נסגר שהשכנים לא יקראו למשטרה והמכות עם הקרש מתחיל
ואין לי מושג איך הצלחתי לשרוד את זה וזה יחסית חלש כפי שאמר.
ואז גירוי ה ..... ופה כבר כמעט ונשברת כי חייבת להשתולל אך לא יכולה להגיד דבר.
ואז הוא צריך ל.... ובמקום ללכת לשירותים מתחיל לקלח אותי וזה רק מגביר
את כל הריגוש.ולאחר החום של מקלחת זו חטפתי מקלחת קרה וזה כאב וריגש וממש
השתוללתי במסגרת האפשרות הקטנה שיכולתי וזה רק הוסיף ריגוש נוסף.
לא מספיקה להתאושש ושלח אותי להתקלח ופתאום מגיע למקלחת אומר לי
להתיישב באמבטיה קושר את הידיים לקרש והידיים נמתחות רגליים נקשרות
בפישוק ואני עוד מסטולית לא קולטת מה הולך להיות ופתאום מים חמים מאוד
בזרם חזק מצליף בי ובכוס ואף פעם לא ידעתי שמים יכולים כך להכאיב ואז המים
פחות חמים והצינור מוכנס פנימה ואך מה שזה עושה פשוט מדהים רק מזה גמרתי
כמה פעמים ברצף ושואל אם להוציא ואומרת שלא והוא הרי ידע את התשובה וצחק
ועינייו בורקות והוא מאושר לראות אותי כך מתפתלת ומתענגת ואז הוציא והכניס
אותו לתחת דבר שכאב ועינג באותו הזמן אך איזה פדיחות פתאום שומעת אותו
אומר לי כי עושה לי חוקן ואז נזכרתי שלא היה לי זמן לעשות לבד חוקן וזה אומר
ש..... ופשוט התחלתי לבכות והרגשתי כל כך בושה והוא צוחק וככל שהוא צוחק
כך הבכי מתגבר והוא מנקה אותי ואת האמבטיה ואני פשוט רציתי שהאדמה
תיפתח ותבלע אותי.
ואז חיבק ונישק ואמר לי שאין לי מה להרגיש בושה כי זה קרה איתו אך זה לא
עזר רק לאחר שדיבר והסביר כי זה מנטאלי וחיבק המון ונישק הצלחתי להירגע.
אפילו מקרה זה לא הצליח לקלקל לי את הכיף והריחוף שמרגישה ואת אהבתי אליו.

תודה לך על הכאב,הסימנים,הסשן והגשמת פנטזית סשן מים
משיפחתך האוהבת }{

לפני 16 שנים. 27 ביולי 2008 בשעה 17:46

מאז שנכתבו הבלוגים האחרונים פתאום צצו להם כל מיני שולטים
שמגששים ומנסים למרות היותי משוייכת.
לאחר ה"מה נשמע" כששמעו שעניתי "מצויין" נזרקו כל מיני הערות
כמו למשל "כן בטח רואים" וכו'
אז הבאיר זאת בצורה הכי ברורה כי כנראה שיש אי הבנת הנקרא שאני
לא מחפשת להחליף את השולט שלי ולשניה לא עברה מחשבה כזו בראשי.
מאוד שמחה ומאושר ואוהבת להיות איתו וזה שעוברות שאלות ונסיון להבין
את הזהות שלי היא לא כי הוא גורם לי להיות לא שלמה עם מי שאני
אלא כי צריכה את זה לעצמי בלבד.
נתקלתי בהרבה שלא הבינו למה צריכה לחקור את הדברים ואמרו לי כי עלי
להנות וזהו, אז כן נהנת וזורמת אך כמו הרבה דברים על עצמי שמנסה
להבין או לתקן כדי לעשות את הדברים מתוך הכרה למה,לבדוק אם אכן
מגיעה לאן שרוצה באמת בלי שקרים עצמיים ולהיות הכי שלמה עם מי שאני
ומה שאני ועם התוצאות שיהיו.
אז אולי עכשיו הדברים יותר ברורים