יומן מסע

לא יודעת מה קורה לי ואיתי.
לקחתי שבוע חופש אשר התחיל לו מדהים וכבר ציפיתי לבאות
אך התוכניות התחילו להשתבש להם אחד אחרי השני וגיליתי קצת דברים שלא אהבתי.
תכננתי לי מנוחה לאחר כל העומס של העבודה ואז דווקא בשבוע זה השכן החליט לשפץ
את הדירה וכמעט כל היום קודחים לי במוח.תכננתי להיות יותר בטבע כי זקוקה לזה אך
במקום רוב הזמן הייתי בבית חסרת כוחות לעשות לצאת מלבד יום אחד שעליו כבר סיפרתי,הים.
תכננתי נסיעה מהיום עד לשבת אך גם זה השתנה לכך שרק היום אסע למקום שהכי אהוב עלי
וזהו חיפה במיוחד לכרמל ולגנים הבאהיים.
ומה שגרם לי כבר להשבר זה שהיום,בו הייתי אמורה להגיע למקום שאני הכי הכי אוהבת
ובגלל חוסר זמן וניידות לא הייתי בו הרבה זמן וכל כך חיכיתי לזה,הכל היה כבר מתוכנן
אומנם היו שינויים בתוכניות ולא היה אמור לצאת כפי שתוכנן אך זה לא שינה לי העיקר
שאגיע למקום שאוהבת אך אז כמובן כמו כמעט כל השבוע שהכל מתקלקל לו קמתי בבוקר
עם בעיה שמונעת ממני לבצע את הדברים כפי שתוכנן וכבר אין חשק לכלום.
אני שדוגלת ובדרך כלל הולכת על פי הדברים שבחיים יש עליות וירידות ומי כמוני מכיר
את זה מהחיים,דוגלת שגם הכל קורה לטובה גם אם אנו לא מבינים למה באותו הזמן
ואת זה אמרתי גם במצבים קשים בחיים שהייתי בהם,פתאום מוצאת את עצמי בוכה ומתפרקת
ועוד ממה לא ממשהו שאם לא יצא זה אסון.
מה עובר עלי שפתאום חורגת מהדרך הרגילה של החיים שלי?
אולי בגלל המחזור שצריך להגיע?
אולי בגלל התקופה הקשה שאנו נמצאים בה שנקראת "בין המצרים"?
אולי כי אני כולי גועשת ברגשות בעוצמות גבוהות?
אולי כי עדיין מחפשת תשובות?
או שאולי הכל יחד וזה התוצאה?
המאסטר מנסה בכל כוחו לעודד ולחזק ובטוחה שבלעדיו הייתי כבר קורסת.
מקווה כי ההמשך של החופש יהיה יותר טוב.