לפני 16 שנים. 22 באוגוסט 2008 בשעה 21:10
הזמן עובר לו
זה נראה כי כבר עבר נצח מאז
שראיתי,הרגשתי והרחתי אותך.
כל כך צריכה את קרבתך כדי
להרגיש בטחון ומוגנת ונחשקת
ועוד כל כך הרבה דברים.
נזכרת ומתרפקת והתשוקה
הפיזית והנפשית הולכים וגדלים
כל כך אוהבת להיות ולהרגיש קטנה לידך
לשמוע את הקול האהוב
את הקול שלפעמים קשוח ולפעמים מלטף
את הצחוק המתגלגל
להרגיש את חיוך מבעד לשיחה הטלפונית
לראות את עינייך בוהקות מאושר ושמחה
לראות את מבטך האוהב
ואפשר עוד הרבה לכתוב
אוהבת אותך מאסטר אהוב ומיוחד שלי
ותודה על כל מה שאתה מעניק לי
ותודה על כך שאתה מאפשר לי לגרום לך ....
ועל כך שאני שייכת לך בגוף ובנשמה
}{