יומן מסע

ההתרגשות הגיעה לשיא והרגשתי כאילו ליבי הולך לצאת מהגוף ולהתחיל לרקוד ולהשתולל.
והציפייה כבר גמרה לי את האוויר לנשימה כאילו זו לי הפעם הראשונה בחוויה.
גופי רוחי ונשמתי זועקים אליך זעקה אילמת אך מחרישת אוזניים כי אוזנייך קולטות כל נימה
ונשימה שלי.
ואכן קראת והפנמת והיה מדהים לראות שוב את ההקשבה וההתחשבות שיש בך.
כל המתח וההתרגשות יחד עם הציפיה והכמיהה הביאו אותי למצב שאף פעם לא חוויתי של
חוסר אוויר ממשי ותחילה נכנסתי ללחץ אך כשידעתי שאתה נמצא נרגעתי והיית לטפל ולעטוף אותי ואני הייתי כל כך מאושרת והייתי כל כך זקוקה לכל ההתפרקות ואני רציתי עוד לא רציתי להפסיק ואתה מקשיב אך בודק אותי בכמה דרכים כדי לראות מה המצב ורק לאחר זמן מה כשהיית בטוח שאני בסדר רק אז המשכת ואני הייתי כל כך מאושרת ,כואבת צורחת בוכה אך מאושרתתתתתתתתתת
מאושרת להתפרק,לכאוב ולהרגיש אותך ולראות אותך.
גם את העונשים שספגתי ספגתי באהבה ושמחה, גם בהצלפות כשאמרתי את התודה עם הכאב אך מתוך הלב והנשמה ומאהבה.
כל כך אוהבת וכל כך מאושרת כל כך שמחה ושלווה הוצאת ממני את כל המתחים והלחצים שגם לא קשורים בנו אלא בכלל בחיי.
גופי מסומן באדומים סגולים ושחורים,מסתכלת וכל כך אוהבת את מה שרואה בטח עוד כמה ימים ארצה עוד מזה ושוב אחכה בציפייה.
גופי כואב ואוהבת כי מעבר לסימנים יהיו גם הכאבים כשאזוז שיזכירו אותך ואת מה שהיה.
אז שוב בפעם המיליון מודה על כך שאתה המאסטר שלי וכל כך גאה שבחרת בי ושאתה לוקח אותי למסע קסום כל כך.
ועכשיו לאחר ההתפרקות וגם הוצאת הדברים יכולה ללכת לישון לי כמו תינוק