כל תזוזה מרגישה כואבת אך כל כך רגועה שמחה ואוהבת ומאושרת
מסתכלת על החותמות שהשארת עלי (כנראה לעוד זמן רב) ומאושרת
הם כל כך יפים אפילו השחור-סגול.
נזכרת ברגע שהתחלתי להרגיש בחוסר אויר ומנסה להבין מה קרה כי הכל
היה כל כך טוב ופשוט כאילו לא הייתי וזוכרת שקראתי לך מאסטר אתה כנראה
ענית אך אני לא שמעתי כי כאילו הייתי במקום אחר ורק כששמעתי את קולך נרגעתי
הרגשתי כבר ביטחון וזרמתי עם המצב והטיפול שלך.
מסתכלת על הרגע ממתי ששמעתי את קולך לידי ועד שאיפסת אותי האמת שלא זוכרת
הרבה אך זוכרת שהרגשתי מאושרת כל כך ורוצה עוד ועוד ממך וממה שאתה מעניק לי.
רואה את עצמי מאז שחתמנו על החוזה והמסע החדש וכל כך שמחה לראות שהחוזה
בהחלט עזר לי להפנים המון דברים לא רק את הסיבה שבגללה עשינו אותו אלא גם את
היכולת לקבל באהבה דברים גם אם כואב כמו למשל בהצלפות הן נאמרו לא רק מתוך זה
שהוראת לי לספור ולהודות אלא כי באמת הרגשתי שאני מודה כי הענקת לי בהצלפות את רצוני
וברור לי שידעת שאני כה כמהה להם.
התחושה של הכניעה לרצונותיך כה מענגות בדיוק כמו להרגיש שאתה משתמש בי כבובה
על חוטים.
אוהבת את הצורך באישורים שלך לעשות דברים
ככל שהזמן שאנו יחד עובר יותר ויותר מעריכה את חוכמתך ואישיותך
מאחלת לי עוד הרבה שנים שנהיה יחד ולהרגיש כמו שאני מרגישה עכשיו
לפני 16 שנים. 5 בספטמבר 2008 בשעה 18:39