לפני 16 שנים. 6 בספטמבר 2008 בשעה 19:18
כותבת על מה שעובר עלי ומדברת איתך על הדברים ויודעת שאתה קשוב ומשגיח
ואיכפתי אין לי ספק בדברים אך גם מרגישה ממך ריחוק כל כך גדול שקשה לי לספוג אותו.
זה שלא יכולה לדבר איתך כמו תמיד על הכל כי אין את הזמן,זה שאתה לא משתף,שאתה
רישמי כל כך גורם לי לתחושה רעה ויודעת שאין לי את מי להאשים חוץ מאשר את עצמי
ושקיבלתי על עצמי לשאת זאת וכל אשר תבחר.
ידעתי שתגיע הנפילה אך חשבתי שיקח עוד זמן אך זה הגיע וסביר להניח שבדרך יהיו עוד
כמה אך אם כמה שכואבת לא מוכנה לוותר על המסע עברתי דברים הרבה יותר קשים מזה
והתגברתי אז אין סיבה שגם בזה לא אתגבר.