גיליתי שהציפייה מביאה איתה התרגשות וריגוש מאוד גדולים.
הראש מתחיל לחשוב מחשבות אשר רק מעצימים את כל התחושות והריגוש
והזמן נראה כאילו החליט לעשות דווקא ולא זז וזה מתחיל להוציא אותי מהשלווה
אך מייד נזכרת בדבריך להתמקד בעיקר אז בוחרת להתמקד בעיקר בחוויה הכיפית
של הציפייה והכיף שיהיה.
מהרגע שהאות ניתן מכינה את עצמי כפי שעלי לקבל אותך וההתרגשות מתחילה לצבור תאוצה
כיסוי העיניים עוזר להתנתק מכל הסביבה ולהתמקד בתחושות והפנים והכול מתעצם והפטמות
הכואבות נותנות את הגירוי הפיזי ומזכירים מה הולך להיות והכול כל כך עוצמתי ובוחרת לזרום
עם הדברים ולנטרל את הראש,להרגיש רק את הגוף והפנים שסוערים להם מהציפייה והגעגוע
אליך ולכאב כי שניכם אהובים ביותר אצלי.
מהר מאוד מגיעה לספייס שכל כך אוהבת,כולי כבר שם שכאשר אתה נכנס אני לא שומעת ומגע ידך גורמות לי מעט לחזור לכאן,ההנחתה הראשונה שלך לקרקע מגיעה.
כל כך אוהבת את הזמן הזה עד אשר.... לא פחות מאשר הסשן עצמו.
מגלה גם שכמו תמיד אתה מפתיע ומחדש וזה נותן גירוי כל פעם האי ידיעה מה יהיה הפעם חדש.
כבר הצלחת לשבור לי כמה מחסומים וזה שוב קרה ואם פעם טענתי כי זה גבול (לא בפניך) שאין
סיכוי בחיים שאסכים אז זה נשבר איתך ואפילו בקלות כל כך שאני נדהמת מעצמי,זה לא נקלט איך
הגעתי מגבול מוגדר שאין לעבור אותו הצלחתי לעבור אותו בכזו קלות שאפילו אח"כ לא היו תופעות אלא השלמה גדולה.נכון ששניות ראשונות נרתעתי והרגשתי השפלה אך זכרתי כי אני אמורה לשמש אותך כפי שתבחר ובשנייה כבר אחרי כבר זרמתי עם הדבר והמוזר כי מעבר לקבלה הייתה תחושה של חיבור של הנשמה והגוף של שנינו ואוהבת להרגיש מחוברת אליך.
מבינה שככל שהאמון,הקרבה ואהבה גדלים כך גם מצליחה לקבל כל דבר באהבה ושמחה ולהנות יותר ולהגיע לשבירת מחסומים של עצמי וכך גם ללמוד ולהתחבר יותר לעצמי.
מאוד מעריכה ומודה לך על המסע שאתה לוקח אותי אליו עם המון סבלנות והשגחה ובהמון אהבה ואכפתיות להביא אותי בחיי למקום הרבה יותר נכון וטוב עבורי וכבר מתחילה לראות מעט תוצאות ביום יום של המסע ובטוחה שהתוצאות יבלטו הרבה יותר בהמשך.
הגוף כואב אך הנשמה צוחקת ומאושרת ומאחלת לעצמי להרגיש כך כל הזמן
לפני 16 שנים. 12 בספטמבר 2008 בשעה 16:10