פרקטלים של זכרון

מים עמוקים לבנים

עוטפים אותי בשנתי

לאורו של ירח

כמו זרקור של אש

אני רוקד למענך

בשביל מי שהיית

מבטך נישא אלי

מעל שולחן פולחן

מבט של ראש סיכה

מרוחק ועדין דוקר

נוגע את הלילה

מים עמוקים לבנים

מושכים אותי בשנתי

אל המקום בו שכבת

לישון

בפעם

האחרונה