לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי
ואַרְבָּעה לֹא יְדַעְתִּים:  
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם
דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר
דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם
וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה 
לפני 4 שנים. 20 במאי 2020 בשעה 17:40

כשהראש עסוק בעניינים של הלב, הוא דורך אותי, וממקד אותי, ובה בעת גם גורם לי לעופף ולרחף. זה כאילו כל האנרגיות מושקעות במקום אחד, ושאר העולם שימשיך מצידי להסתובב. ממילא הוא מסתובב גם בלעדיי. כך קורה לי, למשל, בזמן נהיגה, שאני מדלג על הילוכים. במיוחד על ההילוך הרביעי בכבישים מהירים. אני מכניס לשלישי ועף איתו על איילון מבלי לשמוע את זעקות השבר שלו, אבל אני גם יודע, שגם הוא לא שומע את זעקות השבר שלי. הוא כזה.

וכשהראש עסוק בעניינים של הלב, כלום לא חשוב. הוואטצאפ נדרש להשתק לשנה, פרויקטים נדרשים להמתין בסבלנות, מה שיכול להמתין ל"מחר" ימתין באהבה, ומה שלא, ימתין בפחות אהבה. אני מחייך לזולת, יותר מהרגיל שלי, חוסך לי בכך את אמירת השלום ואת מה שאולי יבוא אחריה. אני דרוך וממוקד, מעופף ומרחף. אני חייב שקט עכשיו. 

&list=RDEM9UYHCkeEk-2lnbkIXzJ8Tg&index=4  

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י