דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה

היא הזמינה לנו מקום לשניים, אבל הגענו ארבעה. מעט אחרי כוסית יין אחת, הניקים שלנו התאדו, ונשארנו רק שנינו. המסתורין גבר, דווקא ככל שנחשפה בפניי. אישה מבריקה, יפה, והחיוך שלה - למות.

אם הייתי גבר שולט, מניח שהייתי אומר לעצמי: את תהי שלי. אם הייתי גבר ונילי, הייתי ודאי אומר לעצמי: הלוואי והיית שלי. אבל אני - נו מה לעשות - מי שאני. אמרתי לעצמי: הלוואי והייתי שלך.

ואני מניח שהיא שמעה.

שלוש וחצי שנים שאלתי, והכי מעניין - מי יודע כמה עוד אמשיך ואשאל:
היית או חלמתי חלום?

אוהב אותך!