רוני התקשרה למחרת אל אסף שעימו יצאה ליל אמש. היו לה מעט פרפרים בבטן וחשבה שמוטב אילו היה מגלה עידון וחום מעבר לשפורפרת.
באותו הערב היא לבשה שימלה קטיפה שחורה עם תחרה שעיטרה את חלקיה ה"חשופים" של גופה: ירך, ומעט שדיים... היא הטיבה לאפר את עפעפיה, שמה אודם בוהק על שפתיה הבשרניות ומי הקולון אותם התיזה על עצמה וגרמו לה לסיחרור מתקתק שהנעים לה את האווירה בזמן שעשתה סיבוב אחרון לפני המראה ובחנה פרט אחר פרט במראה הכובש- המהמם.
הוא חיכה לה עם זר פרחים וחיוך כבוש כשהבחין בה, מיד הרעיף עליה מחמאות וכמובן חיבוק ונשיקה שרוממו את מצב רוחה.
"תודה" אמרה והוסיפה "אני חושבת שאתה בכלל לא רע "... היא חייכה אליו מבויישת והוא רק חיכה להזדמנות לקרב אותה אליו.
מבטיה בזמן הארוחה בחנו את סביבתה והיא נאותה להבחין במבטים חודרים של גבר שסעד עם זוגתו מעבר לכתפו של אסף שאכל, שתה וסיפר לה אודות עבודתו ומה הוא מחפש במערכת הזוגית הבאה אליה מייחל זמן מה...
הוא טרח לשאול אותה שאלות והראה לה כמה הוא מתעניין....
רוני הקשיבה לנימתו מעבר לצידו השני של הקו ואכן הוא נשמע אוהד וסימפטי. היא היססה ולא רצתה לשאול אותו במישרין בנוגע אליה וכך אמרה בטון יבש כי נהנתה להיות בחברתו והייתה מעונינת להיפגש עימו שוב היום, אסף תמה על בקשתה. הוא אמר לה שהוא לא יודע אם יוכל להפגש עימה.
רוני לא האמינה ששמעה אותו אומר את זה.
הם הזמינו חשבון והוא לא הפסיק לבחון את גופה ותנועותיה החושניות. היא נאותה להלך בקלילות שכזו שגרמה אפילו לו להשתחרר מן הכבדות שהייתה כבר טבועה בו.
רוני הזמינה אותו אליה וכשפסע אל תוך ביתה חש כי הוא חמים ונעים כמו מגעה ודיבורה. הם מעט צחקו ודיברו על עצמם בעונג ובהרגשה טובה. רוני הספיקה לפנקו בשתיה ומיני פינוקים שהכינה, רק בשביל מיקרים כאלה, שיהיה. לא היתה בכך הגזמה והוא רק חמד אותה אף יותר. היא נשקה לו והוא שלח אל תוך פיה את לשונו. הם ינקו את טעמו של השני במין מישחק מלהיט ומיתנו את הגירוי הפיזי ששרר בין שניהם.
אסף הלך והשאיר את רוני מוקסמת ומאוהבת עם פרפרים בבטן. רגע לפני שנירדמה באותו הלילה חשה רצון להתקרב אליו, רצון להישאר איתו...
"אז, אתה לא רוצה להיפגש... טוב.... לא נורא!" אמרה.
הוא אמר לה שהוא נהנה מאוד והיא פנטסטית וסקסית והכל אבל הוא לא .....
"לא מה?!" שאלה באדישות
הוא אמר לה שהוא חייב לנתק והוא נורא מצטער שהשיחה כך הסתיימה והיה שמח להסביר לה אך הוא עסוק בעבודתו.
רוני ניסתה להשלים את המשפט שעמד על קצה לשונו באותו רגע קצר לפני שחתם את שיחתו
"הוא לא....מה?!"
היא הנידה את ראשה ומחתה בידה-חושבת לעצמה. מקווה רק שאסף לא יתקשר אליה.
לפני 20 שנים. 22 בינואר 2004 בשעה 22:38