ריקוד אחרון

מעטפה שהונחה על מיטתי, מהחנות אליה הגעתי באמצעות פלייר שניתן לי. דווקא שימח אותי שבחרו לתת שירות מסוג זה ללקוח. מעכשיו יהיה באפשרותי להציג את הכרטיס שנישלח לי במסגרת רכישה נוספת. מיצמצתי, הנחתי את התיק.השתררה דממה סביבי.פלטתי אנקה ומשכתי את השיער לאחור.אפילו לפהק לא רציתי. שטפתי את ידיי והתיישבתי לאכול. פרסתי את חלקי הירקות על הצלחת והיו עוד כמה מנות שהניחה אימי. היא דיברה איתי על מיקרה ששמעה על בחורה שהלכה שולל בעיקבות פרשה שהתפתחה לא יפה בינה לבחור שלא ידוע מה היו כוונותיו מלכתחילה. אז היא אולי השתחררה מאישפוז בעקבות הדרדרות במצבה אך זה לא מנע ממני לאכול את ארוחתי. "מה עם מרק?"-שאלתי, לא היום אז מחר יהיה. קערת הפילפלים החריפים לא משכה אותי. (חריף זה ה-דבר וחריף אמיתי, זה זה שנמצא בצינצנת קטנה המכילה תערובת כתושה ). נעשה קר,
מה על הגשמים שיורדים דווקא בבקרים לפני היציאה לעבודה והצינה של החורף שכבר הגיע. אני זוכרת את הנסיעה לנתניה ביום הסגרירי ההוא. שם הלכנו ברגל לתצפית . ובתקופה זו גבוה מעל פני הים להשקיף על זרימת מי התיכון והעננים שמצללים חלק מהמרחב הימי היה עוצר נשימה ומה היה אילו הייתי מבקרת בחוף השרוי במחיצת האוקינוס. גל שמתרסק מפיק קול ויוצר עוד אלמנטים שעוצרים בעדך ללכת . לצלוח תחת גל עצום שכזה ולהקשיב לתנועה כשאתה ב"תוכו".
להיות שם משמעו להתאחד עם העוצמה הנמצאת בפנים.