צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ריקוד אחרון

לפני 20 שנים. 18 במאי 2004 בשעה 13:53

היא נכנסה וסגרה אחריה את הדלת.היא שהתה אל מול הדלת שהיתה מעט מאובקת. וגם האוויר עמד לה בגרונה. היא הרגישה את לחלוחית עיניה שכעת ביקשו להיעצם.
זה היה יום מתיש ועמוס מחשבות. האם בן זוגה יגש לנחמה?
היא ניגשה אל המטבח והדליקה סיגריה.מעולם לא הבחינה בשקט ששרר סביבה כמו ביום הזה. מבין הבלאגן שהיה לה בראש היא חשבה רק על אחד.
היא יודעת שהיא צריכה חופש ולנוח.
התיישבה אל מול השולחן, הניחה את רגליה צמודות על הריצפה. היא שפשפה את גרונה ביד יבשה ושיערה החלק נשפך אל מעבר לכתפיה הבהירות.
היא ניסתה להתרכז בקריאת העיתון אך במקום זה היא ניגשה אל הכיור למלא את הקומקום מעט מים שתוכל להרתיח לקפה שחור חזק .
הדלת נפתחה. היא יודעת שיש לה עכשיו זמן למענו. הוא קרא לה אך היא לא ענתה לו. היא רצתה שיחפש אותה. גבה היה מופנה אליו כשפסע לכיוון המטבח. היה להם צפוף, אך היא לא מיהרה להגיב כלל וכלל אלא ציפתה שהוא יקדם את בואו בדברים שיכולים לשמח אותה .הוא הרגיש את ריח הקפה שנעם לשניהם.
שתיקתו לא בישרה טוב...
אגודליו לפתו את שכמותיה וכריות ידיו נעו על כתפיה.הוא הכניס את עצמו אל בין שיערה ושאף...
מים רותחים נשפכו לספל,כעת היא הרגישה מוכנה.

בין שתיים לארבע​(נשלט){דולי} - איפה נעלמת לנו גיזוס קרייס????
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י