לפני 16 שנים. יום חמישי, 25 בפברואר 2010 בשעה 13:44
החיוך הכובש, המבט החודרני, היופי, הזמן שלקח לך להתקרב, לנגוע...
היית פוטנציאלית.
והלכת
כפי שהלכת בכל לילה מחדש אל חדרך, אל עצמך.
כל אחת והסרטים שלה. במקרה שלך "אווטר הגרסה המלאה" כפי שפעם אמרתי לך.
אני יודע שתחזרי, שתתקשרי אבל לא אהיה שם יותר.
על כל הפעמים שניסיתי ונבהלת
על כל הסדקים שפערתי ומחדש רקמת
על נפשך הפצועה אותה ביקשתי לאחות
על כל מה שיכולת להיות
על כל מה שלא נהיה עוד