לפני 15 שנים. 6 ביוני 2009 בשעה 6:57
בשישי אחה"צ צלצל הנהג.
"שמע" הוא אמר "אני חוזר מהמרכז, הערב פונדו שוקולד".
בערב שבת פונדו? זה לא הנהג.
מאז שירד לתל אביב, תפס לו איזו מונגולואידית צעירה וחי איתה.
נכון, היא לא ממש מונגו, אבל ככה היא נראית לי.
אז בערב שבת, הנהג פה ועוד מזמין לפונדו? יש סיפור.
צלצלתי לקטנה, ליחפן ולטייס.
היחפן והטייס היו בשאנטי. "לבא בשביל הנהג?", "עזוב אותנו, תן לנוח".
הקטנה דרשה תותים.
"מה תותים?"
- אלה השחורים מהעץ.
לא התעצלה, היגיעה לישוב, לקחה קיערה גדולה ונעלמה בין ענפי התות.
"עזבי", ריחמתי עליה. פרשתי נילון תחת העץ וזעזעתי דקה את העץ. ים של תותים שחורים ניתכו ארצה.
דלי תותים שחורים הספיק לה.
הודעתי לטייס וליחפן שהקטנה מתכננת עוגת גבינה עם תותים שחורים.
בערב כולם הגיעו עם תוספות. הטייס עם חבר בדאוי משבט טורען. היחפן עם איזה פסיכולגית מאוניברסיטת חיפה.
הטורעני מדבר עברית טופפ טופפ , כל הזמן שאל: תגייד, איבו (איפה) יש לכם בבאיה (פפיה)?
הפסיכולגית דיברה אוניברסיטאית: "לגופו של דבר, יש לומר, שמקבץ האנשים שנכונו לנו כאן, שונים זה מזו כרחוק שמיים מארץ".
אז בערב, הגיעו כולם. הפונדו היה דליל מעט.. אבל תוספת שקולד פתרה את הבעיה.
הקטנה הפתיעה עם עוגת גבינה מושחרת בכתמי תותים שחורים מתוקים סוכר.
וריבה ותותים שחורים. יאמיי.
אני ישבתי בשקט וחיכיתי לסיפור.
בינתיים המונגו צלצלה כמה פעמים להזכיר לו שהיא חולה עליו וכאלה.
ואז הוא הפתיע.
איבדתי תהכרה מס' פעמים בעבודה.
לא יודע מה זה. אז אני בסדרת בדיקות.
המונגו מוצצת יותר מידי? חייכתי.
"לא", הוא אומר, "בחיי שאין לחי שמץ".
אז איפה הסיפור? למה הגדרינג?
"וואלה ת'געגעתי" הסמיק הנהג."לכולכם יה מופרעים".
זה כבר דרש תגובה.
אז הלכתי להביא את הגריי גוס האחרון שנותר לי בפריזר.
עד הבוקר? הפסיכו' דיברה עם טורען באותה שפה.
הנהג החליט שהוא בריא שור וטרק למונגו' את הפון בפרצוף.
היחפן הודיע שהוא הולך להתנחל בערבה.
הקטנה החליטה שהיא הולכת בחמש בבוקר לים.
ואני ?
טוב, זה כבר סיפור אחר
