לפני 15 שנים. 7 במאי 2009 בשעה 17:57
הנהג הגיע היום מתל אביב. כבר חודשיים הוא עובד שם באגד. החיפושית אספנים שלו מתגלגלת בגאון על כבישי הארץ, מושכת צומי והוא עם הכובע בוקרים האוסטרלי ושרשרת צדפה פנינתית לצאוורו, מושך צומי בנוסף. יענו? גלילי קשוח.
כהרגלו נכנס הביט לסלון, חייך אלי ויצא לצלצל בפעימון הכניסה. נימוס זו מעלה חשובה בעיניו. נכנס שוב וישב. ישב ושתק.
היחפן והקטנה שהיו עסוקים בוויכוח תאולוגי סוער, השתתקו והביטו בו בציפיה.
היה ברור. יש סיפור וכדאי לשתוק.
"אני מחפש כבר שבועיים איזה ג'יפ בהרצליה", לאט הנהג בקול מסתורי. "יש לי חשבון לסגור".
"טוב" אמרתי בחיוך, מוציא בינתיים את הוודקה גריי גוס מהמקפיא." שפוך חמתך עלינו, כי לא ידענוך מזה חודשיים, נעלמת לנו ושמענו שאתה מזיין נון סטופ". "פשש", חרחר הנהג, "עברנו לתנ"כית מדוברת?".
"טוב" פלטה הקטנה ומזגה לו אשכוליות לכוס, |"קח תוודקה ושחרר סיפור. מה ניה ממך".
"באחד הסיבובים בקו העירוני" סיפר הנהג אחרי שהוודקה החליקה לו את תיבת הקול, "עצר לידי ברמזור ג'יפר שחור חדש, עם כוסה מדהימה. היא מביטה בי ומסמנת לי באצבעות 0 5 0 וככה הלאה את מספר הסלולרי שלה. לקח לי כמה שניות לקלוט ומייד רשמתי על הפון. צילצלתי תוך כדי נסיעה. 'מתי אתה מסיים?' היא שאלה ואני עניתי לה באחת בליל. 'היכן' היא שאלה עניתי לה שבחניון אגד והסברתי לה היכן.
הנהג מזג לו עוד וודקה ואני הגנבתי את הבקבוק לפריזר, בתואנה שעליו להצטנון שוב למקפיא ושלפתי משם וודקה אלכסנדר רוסית אורגינאל, תוצרת רשל"צ. רבאק, 350 שקל לבקבוק לא שווה ת'סיפור. היחפן הביט בי מהצד ופלט: 'קמצן'. אני? מה כפת לי? התעלמתי והוצאתי איקרא לפיצוי.
הנהג התעשת על הבקבוק החדש בלי חשבון.
:אני מגיע באחת בלילה לחניון, הכל חשוך והליידי איננה. מדומם מנוע ויוצא מהאוטובוס. סוגר אחרי ואז נדלקים לי אורות של הג'יפ לא רחוק ממני. עליתי לג'יפ. מה אגיד לכם? אוטו ג'דידה, עוד מריח תניילונים מהכיסוי. הליידי? כוסית ביבוא ישיר מבמות לס ווגאס. 'יש לי מזל', חשבתי לעצמי. טוב לאן נוסעים? אליה הבית. מגיעים הבית בהרצליה נכנסים לחניה. היא לוחצת על כל מיני שלטים מצפצפים והבית נפתח הגראז' נסגר. הפלזמה יורדת והג'קוזי עובד.מה אגיד לכם, עד ארבע בבוקר חגגנו סוף. באמת סוף. סחטה אותי כמו לימון".
"מה הקטע?" פלטה הקטנה באכזבה. "אז נפלת על מליונרית, ואתה עדיין על החיפושית ועדיין באגד".
"רגע" הפטיר היחפן, "תנו לו לסיים, אולי תפס את שרי האריסון במקום המניאק הקירח ששיחק לה אותה ב80 מיליון שקל".
"מה האיריסון ומה נעליים" התעצבן הנהג. "סתמו ותקשיבו. למה אני כבר שבוןעיים מחפש לה תג'יפ לפוצץ לה את כל הצמיגים. אפילו השחזתי מברג חדש ספיישל לאירוע. רק קולט לה ת'גיפ? הלעכו לה הצמיגים מינימום".
זה הצריך נגלה נוספת של וודקה. פתחנו בקבוק אשכוליות חדש ודאגנו שהנהג ירווה את לשונו. שלא תתייבש לנו באמצע.
"טוב", הוא המשיך "ככה בארבע בבוקר אולי עוד רבע שעה, אני יוצא מהמקלחת עם מגבת בגודל שטיח מהמקלחת, ואיזה מקלחת, שפריצרים לתחת, לביצים, לבטן לחזה לפנים וכל שפריצר עושה לך ריטוטים על העור, תענוג. והיא מביטה בי, לבושה בחלוק, מעשנת סיגריה דקה ארוכה מהסוג של השרמוטות. ואומרת לי: 'טוב, חבוב, ים ועוף'. הייתי המום. מה זה תעוף? 'מותק' היא אומרת לי. 'היה נחמד' עכשיו תתקפל ועוף'. טוב, תקפיצי אותי לחניון אגד, אני אומר לה ומחפש את הבגדים שלי. 'מותק' איזה חניון' היא עונה לי' תעוף לי עכשיו מהעיניים ואל תטרח לחפש תבגדים שלך. הכנסתי אותם בשקית והם בחוץ. וכמו שאני מדבר, היא מעיפה אותי מהבית עם המגבת עלי. באמת בחוץ הבגדים בשקית. גם הנעליים. התלבשתי מהר שלא יבוא לי מהמשטרה לשאול מה אני עושה עירום בחוץ. הייתי כל כך המום שאפילו לא לקחתי מספר הבית ומספר הרכב. ככה הלכתי בשדרה והבאסה? הסלולרי שלי מת. נגמרה הסוללה. אין מוניות ואין נעליים. אבל חזרתי לחפש אותה. 3 חברה הסתובבנו לחפש. רק אני אהבאל. לא זוכר שם רחוב ולא כלום ושמה יש הרבה שדירות עצים. את הג'יפ? לא ראיתי. הלכתי למוסך והשחזתי מברג חדש. זה לא עוזר. לא מצליח למצוא אותה. אבל יגיע יומה של הכלבה".
"טוב, יאללה", הוא פלט, סוחב את הכוסית האחרונה לגרון. "אני הולך הביתה. אני חייב להתחיל למצוא לי דירה להשכיר בהרצליה".
תגידו לי, מישהו מכם מכיר ת'שרמוטה?
אני חייב לבדוק לה תפלזמה ולהמתין שתנסה להעיף לי תצורה מהבית.. אוחח עליהה ועל התחת שלה... הוא יבוא לה בשוטים? אני בעקרבים..
:))
,
