בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

אז זהו.
הגענו הבוקר לנ. השיטור.
הקטנה ואני.
אפס שמונה ושלושים, שארפ.
חמש קטנות לפני.
כבוד החוק הקהילתי, סמל א. המתין לנו.
תודה שהקדמתם אמר ושאל: איפה עלייה?
"כאן" היא צייצה בעדנות ונכנסה למשרדו בדאחילו וראחימו.
"מה עושים?", התעניין החוק והוסיף: "אני מבין שהדירה של הקטנה, אתה רק מסייע"?
"חיובי".
כאן הסברתי לו שעלייה מפחדת לגור שם ומבקשת לבטל את החוזה. ולשניהם הסברתי שהקטנה לא תחזיק את עלייה, על קרנות המזבח, ובניגוד למרבית המשכירים, היא תחזיר מיידית לעלייה את כספה ותבטל החוזה.
כבוד החוק התרשם. "צ'מע" הוא אמר, פתרת לי הרבה לחץ".
"צ'מע", עניתי לכבודו של החוק, "מה הלאה? השתיים לא יכולות לנהל לקטנה את החיים, לקבוע מי יגור ומי לא ולפעול בוונדליזם ככל העולה על רוחן".
"כן" הסכים איתי החוק. "הן צריכות להגיע לכאן באפס תשע אפס אפס. אני לא הולך לתת להן הקלות ומתנות".
"הן לא תגענה", אמרתי לחוקו של היום.
"כן, גם לי לא נראה שהן תגענה, אבל אז אני מכאן מגיע אליהן ותאמין לי שזה כבר לא יהיה נעים כלל".
טוב, אז לחצנו ידיים. עלייה יצאה מזבוטה עם הצ'קים וכאלה בידה וחוזה מבוטל.
אני קפצתי מייד לסוכנות וסגרתי עם כבוד העליה שכבר בשני לחודש יביאו לקטנה ישר לדירה, ביבוא אישי ממוסקווה. זוג עולים. נכון, נצטרך להמתין שבוע עד יוציאו להם צ'קים ושהם ישלמו. אבל זה הימור טוב. הבעיה? כבוד משרד תיווך העכואי שפוכל כנציג כבוד העליה בסוכנות, נושך לקטנה חודש שכירות כדמי עמלה.
מצד שני, בתוך תוכי? אני הייתי רווצה להשכיר את הדירה לאיזה משפ' וואחשים מוסלמית. כזו שתצא על הנבלות ראש בראש.
מחר אני חייב להחליף חלונות שבורים.
מחרתיים להתקין שוטלחן חדש שנרכש באייס.
ואחורי זה? בולשוי ספאסיבה לכבוד הקליטה על העלאת יהודים יקרים ממוסקווה ישר ל..... ביב עכו למהדרין.

אוהבים אתכם צ'לובק... ועכשיו? ראבוטה.. והמון ? סבלנות. סבלנות
בינתיים תנו את הכסף . סל שכירות.