בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

התחרות נמשכת.

והפעם הנוסח התימני.

חומרים:
1 כלבה ממוצא תימני
עוף שלם מחולק ל8 חלקים במרק.
מוציאים את הקצף המלוכלך, עד שנקי.
עגבניה קלופה מרוסקת
מוסיפים תפוח אדמה מחולק לרבעים
בצל שלם
4 שיני שום שלמות
אבקת מרק עוף.
אבקת מרק בצל
פילפל ומלח לפי טעם
חוויג'
לקראת ההגשה מוסיפים קוסברה לפי טעם.

מוגש עם קנידעלך.

הנ"לית זכתה בפרס תנחומים ונכנסה לתחרות.

NEXT

כל כלבה והמרק שלה.
האחת עם המרק הטוב לטעמי מכולן, תיקח את הקופה.



מה איתך?

אז הגיעה מישהי עם מרק.
החומרים שלה:
שלד עוף מבושל בסיר מיים עד רתיחה קלה.
לשפוך את המיים.
למלא בשניה
להרתיח היטב.
להוציא שאריות לכלוך עם מצקת רשת קטנה.
להוסיף גזר, תפוח אדמה אחד. 2 שיני שום קצוצות גס.
לבשל.
להוסיף מלח ופלפל לבן לפי טעם.
להוסיף מעט ג'ינג'ר מרוסק.
להגיש מהביל עם כופתאות קמח מצה.
לפזר מעט פטרוזיליה קצוצה טריה ממעל לטעם וקישוט.


התוצאה:
הוצלפה קלות. נקשרה. סושנה לזמו קצר. זויינה .
אמרה תודה .

נכנסה לתחרות.

כעת ממתין למתכון הבא

התחרות פתוחה.

..

הערב לראשונה החורף, החלה האח לבעור.
אוהבות הברנדינג...
מוזמנות להירשם
:)

הגשם הזה. החורף הזה שהקדים מעט להופיע.
השמיים האפורים הללו.
הביאו לי את ריח מרק העוף הצח הרותח עם כופתאות צפות מעדנות לגדות האגם הזהוב הזה.
לכן?
הראשונה שתגיע אלי עם סיר מרק מהביל שכזה? תזכה בפרס הפתעה.
(לא. לא מגלים מהו הפרס)

בין המגישות תקויים תחרות.
הטועם? אני.
המנצחת?
פרס נוסף שכולו הפתעה.

תחילת ההגשה והתחרות, מהיום. סיום? סוף החורף.

הגיעה עם מונית
הצהירה הצהרות.
הודיעה שהלילה הזה היא תישן בחדר השני.
שהיא רק מעוניינת להכיר.
קפה. אולי עוגה. ותו לא.

שעתיים דיברה.
שתקתי. הקשבתי.
ואז הביטה בי כמצפה.
הפשטתי אותה.
הצלפתי בישבנה.
הכנתי את הטוסיק העסיסי לחדירה.
ואז הפסקתי.
הודעתי לה שאני מכבד את דבריה.
שלחתי אותה לחדר השני לישון.
על המזרון.
היא סירבה וממש פערה את ישבנה מולי..

אבל אני מכבד את מילותיה..
שולח אותה לישון.

ובבוקר הביתה

ביי ביי

עכשיו היא כועסת..

:)

זה הזמן לקטוף.
התפוזים צהבהבים דיים ומתוקים.
הפומלות, אשכולינות ואנונות גם
הזיתים רחוצים, שמנים עד להתפקע ונוטפי שמן.
האבוקדו עוד מעט יבחילו על העץ..

והגשם הזה משאיר ריח רענן . כל כך רענן.
וריח רגבי האדמה השחורה..מזמין אותך לשאוב לראות.
אוויר צח.

עלה בי רעיון להזמין לי כלבה שתרוץ עירומה בשטח ותחזור עם דליי פרי, גופה כולו בוץ.
כתודה?
תוצלף ותשטף בצינור מיים קרים בחצר.

מתנדבת?

:)

לפתע עלה בדעתי, שכלבה חרדית (ממש חרדית), לא היתה לי.

מעניין...

- הממממ, רגע, אני צריך גם מחטים.
"ארוכות או קצרות?
- כמה זה ארוך ומה זה קצר?
" תלוי לאיזה מטרה אתה רוצה את המחטים. יש עבות ויש דקות יותר. יש ארוכות ויש
קצרות. מבין?"
היא, צעירה עם עיניים שחורות מדהימות וגבעות שדיה הצעירים מבצבצים מבעד למחשוף העגול של חולצתה השחורה שמתחת לחלוק הלבן הפתוח. מחייכת אלי ואני מוכן להישבע שהיא מתכוונת למה שאני חושב שהיא מתכוונת.
אני מציץ בעיניה בשניה ומחליט, שלא לא להמר, מזמין את מה שמזמין. משלם גם עבור מחט אחת ארוכה ויוצא.
ככה זה בקופת חולים הכללית.

כשאחד אומר לך שאתה שיכור? תקשיב וחייך.
כששניים אומרים לך שאתה שיכור? שים לב.
כששלושה אומרים לך: אתה שיכור? לך לישון.

פנו אלי לא מעט נשלטות , בירכו על הבלוג, על הפוסטים והוסיפו שאני מצטייר כשחצן ויהיר.

לידיעת כלל הציבור: אני? לא.
אני רק, אני. ללא העמדת פנים.

פנתה אלי והסבירה שאם אצליח לאלפה, או אז אני אהיה שולט ראוי ...

נפנפתי אותה ונזכרתי בילקוט הכזבים של דן בן אמוץ וחיים חפר.

מספר שם בן אמוץ על אבו חסאן שנהג לשייט בסירה ולדוג בלילות במיימי הכנרת.

אמרו לו הג'מעה: אתה? אין לך אופי במיל. נראה אותך משליך את הפנס למיים ודג בחושך.
אבו חסאן סירב.
הג'מעה המשיכו ללחוץ.
אין לך אופי אתה. נראה אותך זורק תפנס. נראה..
אחרי שעה וחצי של לחצים, זרק את הפנס, זקף גבה ואמר להם: נו?

אמרו לו: אמרנו לך. אתה? אין לך אופי