בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

לאחרונה אני נתקל יותר ויותר בזונות באתר הזה.

כולן באיצטלת: "אדוני משכיר את שירותי..."...

אז מה? כל ארס נעשה לי דום. וכל זונה סאבית?


זה החורף אולי? במסגרת הכן חשבון בנקך לחורף?


אוחחח
איפה, איפה הן הבחורות ההן, עם הגאג והסרפן...

קטע:
- ספר לי מה אתה מחפש בסאבית?
וכרגיל אני עונה בשיעמום על השאלה.
אז שוב לשאלה מי אני מחפש כשפחה / כלבה קבועה?

שלוש תגובות, בחרו כראות עיניכן

התגובה הזריזה:

גם יפה, גם אופה / גם שפופה, גם מצחיקה / גם כפופה, גם זקופה / גם זונה, גם קונה / גם וגם...

התגובה המחושבת: לכי לבלוג שלי, קראי, הפנימי וחזרי.


התגובה הכנה:
כשאתוודע לה, אדע.

אתמול בערב היא שברה לי את הקיין.

הצלפתי והיא חייכה.
חזק יותר והיא צחקה.
חזק יותר והיא חייכה.
חזק יותר מבלי לתת לה שהות להתאושש

ואז זה קרה..
הבמבוק נשבר על ישבנה...

זונעעעעעעעעע

:))

קטע:

- אתה מבין שאין לי שום ניסיון בBDSM?
"זה ברור"
-בא נדבר קודם עלינו, אתה גרוש נכון?
"כן"
-ואני נשואה , אתה מבין?
"אין לי עניין בנישואייך"
- מה בעניין רגש וזוגיות?
"לפעמים מגיע גם רגש. זוגיות ונילית אני לא מחפש"
- הממ לא תתאים לי.
"את מעדיפה גבר נשוי?"
- כן.
"כדי שתוכלו ביחד לפרק את הנישואים שלכם? :)"
- אולי.
"בהצלחה"
- אהה אתה לא ניפגע או משו?, סליחה שגזלתי מזמנך.
"העונג כולו היה שלי"

רק זה מה שהיה חסר לי, שזו תידבק לי לתחת

יש משהו משותף בעבדים ושפחות צעצוע (ואלו רוב הנוכחים באתר)

רוצים המון, מבטיחים המון.
נותנים מעט.
עושים נאדה.
ןתמיד יש בהם/ן תלונות

אני מניח שכך גם מסתכם לגביהם, עניין השולטים והשולטות צעצוע..

היה אחלה כיפור בעולם.
איזה אחלה ומה נעלייים.
סעמאאאאאאאאאק. בבוקרו של ערב כיפור, נחנקתי קלות ואושפזתי. למחרת, כיפור, יצאתי לרכב, התנעתי ונסעתי לאכול את הלב מול חברי בחוף אכזיב. הם בדיוק חזרו מהפלגת צלילה והארגזים היו מלאים בלוקוסים, מוסרים ועוד. אכלתי ת'לב וחזרתי לבית החולים להמשך טיפול. בראשון, הייתי אמור להיות בפסטיבל עכו. זה היה היום שנועד להצגות הגנרליות.
שוחחתי עם מנהל המחלקה וסיכמנו שבראשון אשוחרר, גם אם, לא אהיה מאה אחוז בסיידר.
רק שביום בכיפור קפצו ה"חוליגנים", בשם הדת היהודית ושרפו את העיר. הלך לי הפסטיבל פארש.
מה שנקרא בעברית צחה: יצאתי קירח מכאן ומכאן.

טוב.. נותרו עוד מספרי ימי חג סוכות.

ולכן הנני להציע לכן:
מי שמעוניינת בהצלפות ערבה, קיין הלולב, ופיסטינג האתרוג.
מוזמנת להותיר לי הודעה.

:)

הגיעה באחת עשרה וחצי בלילה. בהפתעה.
נסעה 3 שעות וחצי.
יצאנו לחצר.
שם הסבירה שהתגעגעה.
שם הסברתי שאני לא.
נסענו לעיר.
ישבנו על קפה.
שינתה פוזה וטענה שבאה בעצם כדי לבקש שחרור.
הסכמתי.
נעלבה מייד שלא נלחמתי.
הסברתי.
ברכבת של 4 בבוקר חזרה.
הייתי עייף מידי מכדי לישון.
חלפתי על פני הפניה לישוב.
הפעלתי קול המוסיקה. וקונצרט רך בקע אל אוזני.
בצומת כברי חתכתי לכיוון שלומי.
היא עמדה בטרמפידה.
לבושה בשחור.
שער שחור.
חזרה ממסיבה.
נסענו לחוף.
קשרתי אותה לעמוד הגלישה של המציל.
התפרקתי עליה ובה.
כעת היא ישנה על השטיח בסלון.
מעניין....
כשדלת אחת נסגרת? מייד נפתחת חדשה?
או שזו רק מקריות?.

הולך להיות כיפור שמח

בפוסטים השונים ובבלוגים, בסיפורי המגזין וכאלה? תמיד מופיעים תיאורים פלסטיים.
כמו: "שכבתי בשקט הזה. ישבני צרב ובער, ואז בלי הודעה מוקדמת, פסק את ישבני וחדר. הכאב היה חד"..
או: "בעודה מדממת מגבה וירכיה, כולה חבולה בצבעי כחול ושחור, פיסק את רגליה וחדר לתוכה"..
או: " הלכתי לביתי... בלילה יחלה נפשי למגע השוט הצורב וקולו השקט"...

איך אמר פעם "ז'וז'ו חלסטרה"? : תגידו לי, מה זה החארטה הזה?,

עלה בי הרהור:

לא פשוט יותר לחסוך בפלסטיקה (זה גם עוזר לארץ ישראל הירוקה), ולכתוב פשוט: "באה, חטפה מכות, זיין לה תצורה ותתחת. אמרה תודה והלכה"?

וכל אחד ואחת? יעשו להם חופשי עם מעט דימיון מודרך...

:))

הגיעה לראש השנה.
תכננתי לסשן לה תצורה. היו לי כמה מאווים ורעיונות טובים.
אבל, היא הגיעה חולה.
אז טיפלתי. כדורים, תרופות, מיטה, שמיכות ואוכל.
ככה כל החג.
כשהבריאה?
נגמר החג והיא נסעה.

נ.ב
לרשום לעצמי: דרושה כלבה בריאה עם תעודות..

:)

נעדרתי לזמן מסויים.
אז שיעמם לי והדברים חזרו על עצמם.

כעת חזרתי.

חשבתי: "הכלו המיים? אולי נראה יונה עם עלה של זיית".

מסתבר שהים אותו ים. המדבר אותו מדבר והציה אותה ציה.

מה חדש כאן תחת השמש?

נאדה.

כנראה שאת הכלבה המושלמת? כאן? נצטרך להמציא.