בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

איך אתאר את שלא ניתן? כשתדעי לתאר? לא אהיה , כי תוארתי
לפני 16 שנים. 20 במאי 2008 בשעה 15:40

דיברנו במסן.
העלתה תמונה שלה עם בעלה.
האמת? נראית מיליון דולר. בשנות העשרים המאוחרות. רגליים ארוכות. שדיים יפות. פנים יפות. שחורדינית, אבל בטעם. גוף של אישה שהריונה רק הייטיב עמה אחרי כן. בקיצור? כוסית.
הבעיה? שזה כל מה שיש והיה לה להציע. על היתר? הציבה לה חומות ועליהן שומרים.
נו? שאלה. אני כוסית? "נחמדה" השבתי. רק נחמדה? נפגעה. זה מעליב.
"לזיין כוסיות, זו לא הבעיה שלי" השבתי והוספתי שאני לא מתפאר, אלא כאלו יש לי בסביבה שלי ובלי מאמץ מיותר.
אז? היא שאלה.
"תני לי את ליבך. נפשך. היתר? יגיע מאליו".
אני לא רוצה להחשף. אני רוצה שיכרכרו סביבי ואם אתה תרצה אותי ככלבה? תשקיע.
"כשארד לעומקך, אענה אם ארצה בך" עניתי והוספתי שהפנים מדליק אותי יותר מהחוץ. החוץ נעים לעיין בזיון. הפנים מחזיק מעמד ככלבה רצינית.

שתקה

טוב, אמרה לי. ניפרד כאן.
אני לא סתם נחמדה.
"טוב" עניתי "כשתרצי אדון ולא סתם זיון, ספרי לי ".


שתקה

ושתקה

ושתקה

ואז אמרה: האמת? נמאס לי מהחיצוניות. אני רוצה מישהו שירצה בי ולא רק בחיצוניותי.

"עכשיו כלבה, בואי נדבר" חייכתי.






לפני 16 שנים. 14 במאי 2008 בשעה 15:12

בפעם האלף.
קראנה והפנמה.

קראת את כרטיסי. את הבלוג.
החלטת? לפנות....

הנה מספר דברים שאני רוצה למנוע מראש:
1. לא מעוניין בסקס וירטואלי.
2. CUT THE BOLSHIT ועזבי את ה-SMALL TALK
3. תתכוננני להגיע אלי להכרות ראשונית.
4. תכונני להתמסר.
5. אחרי כן? אחליט ותחליטי.

מה לא מובן כאן?

פחות מזה?
אל תפני

לפני 16 שנים. 11 במאי 2008 בשעה 11:33

זהו.
נגמר
מסיבת יומעצמאות מוטרפת.
ערב רב של וינלים, בי,די,אסאמים, שפחות, כלבות ומאסטרים.
אכלו, חייכו, הזדיינו, סישנו, השתכרו
אתמול גם ניקו והבת מבריק.
רק למה? אותי זה שיעמם? הכל ידוע מראש, כמה צפוי.
ואז נזכרתי בשיר מדהים שכתב חיים חפר, לחן סשא ארגוב, בביצוע התרנגולים.
כמה מתאים.

משעמם

יש אנשים שנהנים מהחיים
יש אנשים שטוב להם, וגם נעים
יש המוצאים עניין בעצם הקיום
אבל אני מת משעמום

הן בשלשות באות אלי, ברחוב רצות הן אחרי
הו, מה כולן רוצות פה מחיי - משעמם!
אחת גונבת בשבילי, כל כך נלהבת בשבילי
לבסוף היא גם יושבת בשבילי - משעמם!

אומרים שבשמיים יש כוכב
למי יש כח להביט עליו?
אומרים שהים הוא כחול
בשבילי זה פיהוק אחד גדול

אני אוכל קבב כפול עם חומוס וצלחת פול
אז אני חוטף דלקת כלי עיכול - משעמם!
יורד לו גשם פתאומי אז היא נרטבת במקומי
אחר כך עוד שואלת מה שלומי - משעמם!

מראים לי את תפארת הבריאה
מראים את הזריחה והשקיעה
מראים לי שדות ירוקים
זה אצלי מעורר רק פיהוקים

קפה תביא אל מיטתי ותתקן את שמיכתי
אפילו אם אני לא לבדי - משעמם!
משקל תוריד היא במקומי, סליחה תגיד היא במקומי
וגם תינוק תוליד היא במקומי - משעמם!

הראו לי את האלפים הגבוהים
סידרו לי רנ-דה-וו עם אלוהים
זה טוב, זה אולי מרתק
אך אני לא הפסקתי לפהק

יש אנשים שנהנים מהחיים
יש אנשים שטוב להם, וגם נעים
יש המוצאים עניין בעצם הקיום
אבל אני מת משעמום

לפני 16 שנים. 9 במאי 2008 בשעה 7:57

חלאס. כולם כבר לא פה. איזה שקט.. תענוג.
א. הדי ג'י שהתבאס שלא נתתי לו להרים ווליום שיפוצץ לאלוהים את הביצים, התבאס ולקח איתו את השולחנון העתיק שנתתי לו להניח עליו את המגבר. בשבוע הבא אתפוס אותו לדיבור צפוף.
זה היה יום מטורף. עירבוב של אנשי BDSM עם וינילים שמשתוללים ביחד. הכלבות לא ידעו מתי לנבוח ועל מי ..:)) המאסטטרים לא החליטו במי מותר להצליף ובמי לא. השולטת המתלמדת, לא הבינה בדיוק מי עבד ומי סתם מחייך אליה. מרוב אוכל? לא ראיתי שולחן.
מרוב בשר לא ראיתי גריל..
הגרושה בת העשרים פלוס, על 3 ילדיה, חתכה ראשונה.. הסופרת שמחפשת פריצת דרך, הלכה אחריה, החברה של ההוא שהלך, ארזה את בנה וסגרה אירוע... ולבסוף אנשי הסאדו קיפלו ציודים.. וגם הכלבה גם נשלחה לנוח לאיזה חודש .. .
השולטת של ההוא שכחה משקפיים. מייד צלצלה. הורגעה שהם כאן.
הוינלית ההיא צלצלה והודיעה שהיא בדרכה הביתה ושהחליטה לעבור צד ומבקשת להגיע לאילוף, ככלבה.
השולט שנדלק על השולטת המתחילה, החליטו לארוז עצמם לסופשבוע בביתו. שם הוא ינסה להיות לה לכלבלב. מוכיח לי עוד פעם שאני לא מבין את עניין הסוויצ'רים. או שאתה למעלה? או שלמטה. אבל? בעצם? מה זה ענייני? שם ז'.

וזהו. השקט הגיע. חלאס. נגמר.הבית, החצר חזרו לידי.

ובלילה שככבתי בששששששקט במיטה.
מאזין לשקט הזה.
נושם אותו.
החלונות פתוחים לחצר המוריקה ואפילו עץ התפוז בקושי זע ונע מול החלון. האוויר נע בעצלתיים ונראה שהפרדס, הציפורים, הבית, החצר על שיחי השושן, העצים, וצמחי התבלין, כולם בהלם קרב. מנסים לנשום בשקט ולהתאושש. האוויר חמים מעט. ולחלון הגיעה הזונה. מיללת אולי אוותר לה על "לכי חפשי עכברים" ואוציא משו לאכול. אמרתי לה בשקט: "זדייני לי מהעיניים ולכי לחפש עכברים". הזונה, עוד לא שכחתי לה שבמקום לאכול עכברים, היא העדיפה לקבל זיין מאיזה חתול מזדמן, ועוד לילל לי מול הפרצוף, השרמוטה.
הכל נדם, רגע ושקע לשתיקה מבורכת.

ואז, משום מקום הבריק הברק , הרעם התפוצץ אחריו בבום קטלני שהפתיע גם אותי.
מתוך השמיים השחורים ניטח מבול קטלני שטף באחת את כל הסביבה.
שטף? ניטח בעוצמה מוטרפת המונעת על ידי רוח מטורפת שממש כופפה את העצים.
ברד קל הכה בכח ורקד בטירוף על הגג.
ניתזי מיים הוטסו במשבי הרוח פנימה אל המיטה וחדרו לאפי בריח מוטרף של גשם ראשון.

10 דקות. אולי פחות.. וזה עבר. איננו. כאילו לא היה.
עץ התפוז הזדקף ונותר לעמוד כמעט ללא תזוזה.
ריח נקי השתרר באוויר.
השרמוטה תפסה מחסה באיזה מחסן ולא חזרה.
הכנתי לי נס. סיגריה.
חזרתי למיטה שוב מתענג על השקט הזה והסיגריה.
רק אז עלה בדעתי וחשבתי שזה הניקוי המושלם לברדק ששרר קודם לכן.
סערונת גשם באמצע הקיץ.


תענוג

לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 15:26

אז זהו.. היא לא קלטה ת'רמז... והמשיכה לצעוק...

עניתי לה שאני מבין ואני יורד מייד לזימבאבוואה, קניה, אפגניסטן... זהו... 😄

והליידי? לא קלטה רמז והמשיכה.. בתגובה .. ועוד אחת...
הגבתי ש: בסדר, נהניתי, צחקתי. היה נחמד. הגיעה הזמן לסיים התכתבות..
איחלתי ד"ש עם שיר והמשך נעים...

ואז הגיעה הפצצה הבאה...

"סוף סוף אתה מתחיל לתפוס אותי ברצינות
חבל שזה קורה בשלב כך כך מאוחר
את הנזק לעצמך כבר עשית
כל דבריך שמורים אצלי כי אנשים חיכו להוכחות
לצערי הצלחת לספק אותם הרבה יותר טוב משחשבתי
אני מזמן רציתי לסיים וגם כתבתי לך שלא תטרח להגיב אבל אתה ממשיך וממשיך להגיב
נו רוץ לבלוג המשך לכתוב זה רק עוזר לנו חחחחחחחחחחחחחחחחח "....



זהו...

אני בדלפק הטיסות באל על..

ביי

:))

לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 15:26

לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 15:26

לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 14:44

טוב אני לא יכול יותר.. דיייייייייי כמה אפשר לצחוק ליד מחשב?

טוב הנה תשובת הצנועה"

"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
שלום ילד מגודל
היתה לך מחשבה שאני הולכת לפרסם זאת בפורום פה בכלוב?
הקדמת תרופה למכה ורצתה להשתפך בבלוג שלך כדי שלא יפלילו אותך ולא יתקיפו אותך
יקירי לי יש את הפורומים שלי לכתוב בהם
ואלו מקומות שאתה לא תגיע לשם מן הסתם
ולא אל תדאג אני לא אחשוף אותך
תישאר כמו שאתה ציני ומסוכן!!!! "....

דיייייייייייייייייייייייי

אני עובר לישיבת "שבו בנים לגבולם" ל"אור שמח".. ל"אור המפרץ".. ל"מפרץ חיפה".. רגע.. יש כזו ישיבה? נו למשהו או משו ..

מגדל פיאות..
הולך להזמין עכשיו תלבושת פינגווין...
שיייט, איפה הגרביים הארוכות הלבנות כשצריך אותם..

ומייד אחרי שאתחזק?
מתגייס בליינד ללגיון הזרים...

אמאאאאאאאאאאאאאאא

יש עוד פורומים....

דייייייייייייייייייייייייי

לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 14:20

פנתה אלי.. שאלה משו וביקשה לבדוק "דיעות ותפיסות".. לפני שהיא מדברת על הכרות עמי וכאלה.
תוכן ותצורת הפניה עצבנה קלות. אבל עניתי קצרות.

הסברתי לה שככלבה אעשה בה כרצוני, לטעמי, אנצלה ואאלפה לטעמי והנאתי.

התגובה היתה: "אני מזועזעת..אעלה זאת בפורום".. (ולא.. זו לא היתה גולדה מאיר בסיאנס)

וואו... באמת?
ממש בפורום?

וואוו..
אני חוזר בתשובה.
(מחר עם יהיה לי זמן בין 10 ל 11 בבוקר)..
זהו ...


שלכן ... המתחזק

:))

לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 14:20