בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

לא רחוק מכאן ישנו אי. הוא קרוי אי האהבה. הסיבה? בזמנו שימש המקום לשחיית אוהבים אליו ואפילו היה ניסיון שנגדע על ידי העירייה להחיות עליו פאב.
בלילה האי שקט. בימים טובים ניתן לראות מבעד למיים הצלולים את לובן בטן הכרישים הקטנים שמגיעים לעיתים לחפש להם מדגה.

ליל כיפורים. מרחוק הנצו אורות העיר השרויה בתרדמת הכיפורים. על החוף כמה עשרות אוהלים, פליטי יום הכיפורים.
בדממה הפליגו לאי. המיים היו חמימים. במרכז האי הקטנטן, ישנה ברכונת. הסרטנים, דגיגי הבורים ועוד, מוצאים בה בית נוח.
במרכז הברכונת הוא הציב כיסא.
היא נקשרה אליו.
רגליה, ירכיה ושיפוליה טובלים במיים החמימים. בחוץ רוח צוננת מעט. במרחק מה עגנה ספינת הדבור.
ידיה קשורות לאחור. והיא אינה מכירה את האי. האזור.
עירומה וקשורה, באי קטנטן לבד בים..
"אם תשבי במנוחה, לא יארע לך דבר" אמר לה בשקט.
הפעיל את הפנס וצלל אל המיים השחורים. היא יכלה להבחין באלומת האור מבצבצת מהמיים ונעלמת.
הרוח בידרה את שיערה.
אבל אז, האימה אחזה בה .
מגע רגלי הסרטנים על כף רגלה הבעיתה .
צביטות הדגיגונים התולשים עור יבש מכף רגלה ומנקים אותה, החרידוה בדקירות קלות.
הזיעה שטפה את פניה. מרחוק הבחינה בתנועה של צל חשוך. היא לא ידעה כי אלו השחפים המקננים.
כל צל נראה לה צל הרים. החרדה הגבירה והבעיתה פי שבעה.
מבעד הגאג שלפיה השמיעה אנחות הסטריות.
היא חשבה להתעלף. חוששת להרקיד את הכיסא וליפול למימי הבריכונת.
הזיות אחזו בה.גופה רעד ללא שליטה. המיים החמימים נדמו לה קפואים.
מדקרות כאב נשלחו לחלציה.
מבעד לערפול החושים שמעה רק את קולו השקט מצווה: אל תרקידי את הכיסא. כי אז תמצאי עצמך עלולה לטבוע במימי הבריכונת.
הרוק שנזל מפיה יבש על פניה וצווארה. אבל היא לא חשה דבר.
לפתע יכלה לראות את עצמה מלמעלה. כאילו נפשה יצאה אל הדרור. מרחפת מעליה ומעל האי הקטנטון.
ואז במזרח החלה האור להבציע. האור הזה הביא נחמה לעיניה. הסיטה את ראשה ולפתע ראתה אותו.
הוא ישב בשקט במרחק נגיעה מימינה. מבטו מרוכז בה. לידו מונח צרור ענקי של דגי ים מושחלים במשחולת מתכת המיועדת לצוללנים. בכלוב רשת קטן רקדו בעצבנות מספר סרטני לובסטר.
הוא אחז ברצועת הגאג ושיחרר. האוויר נשאף בצרידות לריאותיה.
אדוני, היא פלטה. כל כך שמחה ומאושרת לראותו. אדוני.
הוא סטר על פניה. חיכית לי כלבה?
היא כל כך שמחה לסטירה. כן אדוני. מלמלה.
הוא שלח יד בין רגליה הקשורות. זו רטיבות המיים בלבד? שאל.
ואז שחרר אותה מכבליה.
הדם חמרמר בעורקיה. קומי הורה לה. יד ביד הם הלכו. היא מתנודנדת קלות ונסמכת עליו, עד לקצה הסלע של האי.
הןא פשט את בגד הים ומשך אותה עמו אל המיים. היא קפצה עירומה אל המיים. שוחה בעליצות ונצמדת לגופו. מחזיקה בכתפיו. ידו האחת אוחזת בסלע והשניה בה. היא פסקה את רגליה ולפקודתו החדירה, השחילה את עצמה על אברו הזקוף.
ואז הכל התפוצץ בה. בשניה שהוא חדר, כל מה שחבוי בה ונצבר באותו ליל. התפרץ.
טילטולי האורגזמה היו בלתי נתפסים בעינייה.
הוא משך את עצמו לדף הסלע. מסמן לה לאחוז ברגליו ולשאוב את אברו. זרמתו פרצה לפיה כמעדן מתוק מול טעם המלח שהתמקם בפיה.
בשש הם חזרו אל החוף.
סשן ליל כיפורים. תם.