בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

זרה מוכרת - ואני תוהה ...

יש מי שמסכימה או מסוגלת להתמסר לפני שהיא פוגשת באדם זה או אחר ? (כן כן ...גם כשמדובר בך :))

או שבשלב הזה היא "משחקת בהתמסרות" ?

LUZIPER​(שולט) - אגדיר בקצרה: כשאני קולט נניח רופא לביה"ח, עליו קודם להיות רופא, ומוכן בהוויתו ובנפשו לכל התורנויות, הלחץ והשחיקה.
לפני שאת מגיעה? התמסרי.
ומכאן? חשבי עם עצמך על הכוונה והתובנה.
ולכן? זהו הסדר

זרה מוכרת - אני משערת שההבדל בגישות שלנו היא בעובדה שאני רואה את זה - בטרם הגיעך היי מתמסרת.

נקרא אולי כעניין פעוט של סמנטיקה, אבל אם תעמיק בכך תראה שלא כך הדבר.

melody - הפעם יקירי, אני חולקת עליך בגדול, על אף שאני יודעת שלא איכפת לך :))

אין מקום להשוואה בין רופא שחייב לבצע את תפקידו בכל מחיר - בהדגשה - לבין מי שאמורה - בהדגשה - להתמסר לזה או אחר.
לרופא אין את הלגיטימציה לבחור בין פציינט אחד לשני. סאבית יכולה לבחור את אדונה, לבחור בדיוק למי להתמסר, ולבחון את הדמות העומדת מאחורי המילים (בהנחה שהקשר מתחיל וירטואלית).
מן הסתם, מילים עלולות להטעות.
עיניים, מבט, טון דיבור, אופן התנהגות וכדומה - לא.

חג שמח }{

LUZIPER​(שולט) - הבעיה? ששתיכן זקוקות לחינוך. העניין נעוץ בפנימיות. במלותי בסדר ההוא? אומר אני: ראשית היי כזו בנשמתך והוויתך. רק כשאת כזו, תפגשי בי. ואז? תבחרי או לא? זה עניינך.
כעת זה מובן יותר?
ולכן, הגיעו שתיכן בזריזות לחינוך ואילוף מחודש..

melody - מחייכת....