ישנו מקום בעכו העתיקה, בו אתם מגיעים למסעדה/בר קטנה הממוקמת בצלע חומת העיר העתיקה. אתם מוזמנים לשבת למרגלות החומה הצלבנית, פניכם צופות אל הים ומתחתיכם מן מדרגה רחבה בחומה, עליה הוצבו עוד שולחן ומספר כיסאות. מתחת למדרגה, מלככים הגלים חרישית את אבני הצלבנית. האוויר המלוח קלות, חודר לנחיריכם וברקע מפליגות ספינות ה-סיבוב ב- 10 ש"ח, סביב חומות עכו.
התיירים והטיילים אוהבים את הנקודה הזו. האוהבים הצעירים במיוחד.
ישבנו מעל המדרגה. בפינה הצופה לים, צמוד למדרגות המובילות למדרגה. הכלבות ליקקו גלידה. אני הסתפקתי בחצי דראפט קרלסברג. מתענג מהקצף. אחת הכלבות יללה בעונג שקשה לה לשבת על ישבן דואב. עמדתי להורות לה לסיים את הגלידה על ארבע, כשהיא הופיעה.
יורדת במדרגות בנון שלנטיות מזוייפת. לבושה במכנסי סקיני וגופיה שחורה צמודה לניצני שדיים קטנות. שערה השחור אסוף כלפי מעלה ומקופל ברשלנות קלפי מטה. כל הוויתה אמרה, אני מכירה בערכי. ביקשה לברור לה כיסא ישיבה בפוזיציה מול הים.
הבעלים הזדרז להגיע אחריה. בורר לה את הכיסא הטוב מהשלושה ומנגבו בזריזות במגבת לבנה. היא הביטה בו והמתינה שניונת בעת שהסיט את הכיסא עבורה. ואז התיישבה.
בחנה את עצמה ואת פוזיצית גופה הישוב, והחליטה שרגל ימין על גבי שמאל, היא זו הרצויה. ידה האחת נשענת קלות על משענת הכיסא והשניה על השולחן.
כף רגלה הנעוצה בסנדל מקובקב, הושטה, מפגינה שרשרת קטנה לקרסול, וטבעת כסף ענודה באצבע הרגל הצמודה לבוהן. כך, ישבה מספר שניות מנדנדת אותה קלות.
שניות ספורות המתינה. ואז הוא הופיע. נער מתבגר, שיערו קצוץ אופנתית וניצני התבגרות על פניו. בחיוך נכלם הביט בה וחיפש לו מקום ישיבה. היא הניעה אצבע אחת מכף ידה שעל השולחן ואותתה לו היכן לשבת בלי שיפריע לנוף, או לבריזה המלוחה להגיע עדיה.
הוא הסיט את הכיסא לנקודה הנכונה ואמר לה משהו, מנסה להצחיק ולכבוש לו חיוך בליבה.
שומעת בסבלנות את ליהוגיו המחוייכים, הרימה את ידה השמאלית מעל השולחן וטפחה קלות על גב כתפו הימנית. מאותת לו: שמעתי, נחמד, הבנתי, שתוק!.
ניכר בו שהבין, אבל נבוך משהו חיפש מה עליו לעשות על מנת שיוכל להישאר בקרבתה. לא לשעממה מחד, ולא להיות מורחק מהגבירה הצעירה מאידך.
במדרגות הפיעה נערונת נוספת, מביטה בשניהם, מצחקקת וביקשה למשוך לה את הכיסא הנותר. מביטה בגבירה שאותה לה באותה אצבע כף יד השולחן: לא. והורתה לה: אל תשבי בכיסא. את? שבי על אבן שפת החומה, למרגלותי.
הבעלים שטרח לנגב את כיסא הגבירה הצעירה, חש בהבדלים ולא טרח לזוע ולנקות מקום עבור הנער והנערה השניה. הוא כן ביקש להגיע ולקבל הזמנה. משתדל לא לחסום את קו האופק, פנה לגבירונת. היא הביטה בו במבט שאמר: אנחנו רק יושבים.
הוא לא טרח לנסות לשכנע. אסף את עצמו, עלה וחזר למקומו שבבר. מושך לעצמו את פיית הנרגילה המעושנת בטעם תפוח ודבש.
הבטתי בה, גילה לא עבר את 12 שנות הווסדו. גופה הנערי מגלה ניצני נשיות. ישבנה מתחיל לעצב את עגלגלותו. קימורי ירכיה עדיין שטוחים. שדיה בתחילת התהוותם. אבל בהחלט, היא כבר ידעה את ערכה.
הבטתי בהם, נער ונערה בני גילה. בפניו חתימות זקן מצמח. בפני השניה ניכר שהיא עדיין ילדה בתפישת עולמה. קסם הסוד הנשי טרם חילחל בה. ההורמונים עדיין לא פעפעו בה.
אבל משום מה, חשו שניהם כמו גם בעלי הבר, הלוחש לו נרגילה ומגבת לבנה על כתפו, שמקומם לרגליה.
האם מלכת הכיתה, היא פמדום בהתהוותה?
סימנתי לכלבה. היא ניגשה לנרגילה המבעבעת ושלמה לו את החשבון.
עזבנו בשקט, מותירים את השטח לגבירה הצעירה. מתרגלת עצמה ואת נתיניה.
ממעל צווח לו שחף בודד ובאופק גלגל השמש הכתום אדמדם, נשק לים.
ככה זה..
דור הולך ודור בא
לפני 17 שנים. 28 בספטמבר 2007 בשעה 8:04
