בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

אני שומע על כאלו שנוסעים לחפש את השאנטי בסיני..במיוחד בחופשת פסח.
עם ישראל חי, ומיטמטם את עצמו לדעת בסיני.

יש אזהרות מסע חמורות (וכן, הלוואי ולא תתממשנה)

ארגוני הטירור מחפשים אתכם שם..
ואני שומע את הטיעון המטומטם" פחחחח ..לי? זה לא יקרה" (והלוואי שלא).

אבל עד כמה ניתן להיות, מטומטם, דביל, חסר אחריות, על מנת ללכת בראש מורם לקראת ארגוני הטירור ולומר: "פחחחחחחח... לי? אין מצב. לי? זה לא יקרה. אני יודע/ת, רק מדברים. אני מכיר/ה ... לי? זה לא יקרה".

ואז זה קורה.
וה-"לי זה לא יקרה".. צועק: למה לא באים לעזור לי. איפה האמבולנסים.

או שהוא מחייך בטימטום מפגר מול מצלמת הטי.וי ואומר: "טוב, זה קרה בחושה שם? אז כאן זה כבר לא יקרה", לוקח עוד שאכטה ו'תופס ראש'.

עד כמה ניתן להיות מטומטם?

אם הטמטום היה בניגוד לחוק?
ה"לי זה לא יקרה", היה יושב במאסר עולם.