בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

"זהו", נאנחה הקטנה בסיפוק, "הדירה, בונבוניירה". ובאמת, הנכס החדש, דירת הקרקע הקטנה שלה הפכה לדירת 2.5 חדרים נעימה, חמימה, מרווחת, מלאה באור ומריחה חדש. היחפן סיים את עבודות האינסטלציה והריהוט, הפיזיקאי גרעין את עבודות החשמל והלוח. הריהוט הוכנס. הכלבה מהקריות הבריקה את הרצפות והבית תכף מוכן לזוג הרומנטי שיכנס אליו. כבר בערב היא פרסמה מודעה ביד 2 להשכרת הדירה והודיעה במקביל לחברים שהיא חוגגת אצלי בעוד שבועיים את חניכת הדירה. הבנתם? אצלי.
הבעיה נעוצה בחברים. כשאני אומר לקטנה: לא, תקיף וחד משמעי. היא שותקת, רק בזווית הפנים יש לה מן עיוות קל ודמעה מתנוצצת בעיין. והחברים מביטים בי בפנים חמורות. נו? איך אתה עושה לה את זה. לך תריב עם כולם. "בסדר" אני אומר לה, "רק שבאותו לילה אני לא בבית. אחזור למחרת". "לאאאאאאאאאאאא", היא נזעקת, "אתה מספר הסיפורים, ספר סיפורים ואז נראה", "מה נראה?", אני מזדעזע, "עזבי אותי משטויות". הדמעה מתחילה לאיים בזוית העין ואני יודע שהפסדתי.
--------------------------------------------------

הנבלה לעומת זאת מפתיעה ברבים. נוסעת חלק, מנוע שקט כאילו הפך חשמלי. הכל מתפקד וכף לנהוג בה. מ ש ע מ ם !!

---------------------------------------------------

הייתי כל כך עסוק שלא היה לי זמן לעצמי.
בשבת, כך הודיעו לי החזאים ומביני עניין, יהיה שחור, גשום וזעוף.
תכננתי לי שישבת בשקט עם צ'ונט יין, בירה מילר, וודקה, אח בוערת וכמה ספרים. אפילו מצאתי מחט סטריאו 33.ו1/3 לפטפון. איווררתי את כל תקליטי דיפ פרפל, צפלין ועוד.
אז נכון לעכשיו ירד קצת גשם, השמש נעימה והתפוזים רחוצים למשעי וקוראים: קטוף אותנו וסחוט.
זה חורף זה? זה בררה.

------------------------------------------------

עכשיו כשהימין שולט, תגיע לכולנו המנוחה והנחלה.
לא יהיו עוד מלחמות.
הגזענות תהפך לשיעור במקום אזרחות.
ברק יקנה עוד דירה באקירוב.
היידה שרה פירון, תזרוק נעליים על המשרתת.
העניים ימותו בקרן הרחובות והעירייה תפנה.
מרץ תוצא אל מחוץ לחוק.
איתמר בן גביר יקים את פלוגות המחץ.
הייל ביבי.

-----------------------------------------------

אז מה נותר מה?
למצוא לי כלבה טריה להמשך תנועה...

שבת שלום לכם 2.5 הקוראים שלי...