בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

שאפו על הגשם.. הגיע איך שהוא.
אז הדלקתי את אח העצים ונתתי לעצי הזית לבעור ולהביא לתוך הבית את ריח ההדרים העצי של הזית..
הפעלתי את הפטיפון, עובד שגעון, כאילו הגיע אתמול מהחנות.. לד זפלין, פינק פלויד, דיפ פרפל, ביטלס, בלונדי. שיגלון אמיתי.

ריח הצו'נט בבית שיגע לי את בלוטות הרוק. בירה מילר עזרה לי להעביר את הזמן בין הספרים.
הקיגל יצא משו משו...
הקישקע.. סוף. החמין.. רך כמו חמאה באמצע הקיץ.

העראק זחלאווי הלבין מול העיין ונלגם עם הצ'ונט בסבבה, פותח דרך למה שיבוא אחריו.

הכל זרם ... בנירוונה אמיתית..
ואז..
היחפן חיפש מסתור מהגשם, הנהג חיפש עוגה, הפיזיקאי חיפש וודקה, הקטנה חיפשה להתפנק והביאה עוגת גבינת שמנת מהסרטים.
וככה, כולם טפטפו אלי באיטיות.

הנה, שבת אחת לעצמי.. ואני? אין אני לי מי לי.

סעמאאאאק

אבל גם איתם נחמד.הקטנה החליפה מייד תקליט לפנטום האופרה..
היחפן החליט לחזק את העראק בעשבים ושום.
הפיזיקאי היה מבסוט מהוודקה..
הנהג טען שאיננו שותה (יש לו קו לתל אביב היום), אבל חיסל את עוגת הגבינה.
אכלו בכף.
וכולם עשו כלים.
זין שאני אזיז משהו.

זהו, כעת הם הלכו.
הבית שו פעם שקט.
נו, אולי נשאר משהו מהשבת לעצמי...
זיין.

אני עף למיטה...

ד"ש לכולכם...
אחרי? מצידי? המבול