הערב, קפצתי לבקר חבר שהיה עד כה, עמוק עמוק בBDSM ונעלם לזמן מה מהרקע.
- כיף?
"סבבה, הכל טוב"
- לאן נעלמת יה ג'חש?
"אני? אני עסוק בענייני, כבר מזמן לא בעסק ויש לי אהבה"
- נחמד. היא גרה איתך?
"לא היא עוד לא בת 18"
- אז? היא מתעתדת לגור איתך?
"בינתיים זה זורם לאט?".
- אחלה, רק אל תיקח קרוב ללב. בהפרשי שנים כאלו ובגילה? זה יגמר באיזשהו שלב. בינתיים תהנה . רק, קח בחשבון שזה לא לתמיד".
"למה? יש כלל ויש יוצא מהכלל יש יוצא מהיוצא של הכלל, וזה אני".
אהבה היא עיוורת הא?
מה שהזכיר לי את הסיפור הבא, הסכיתו ושמעו:
אהבה, שיגעון, ועיוורון, שיחקו להם במחבואים.
אהבה התחבאה לה בין שיח קוצני של שושן מאחורי עיוורון.
שיגעון חיפש וחיפש ואז נתקל במקרה ברגלו של עיוורון והאחרון פלט צעקה.
אהבה קפצה ממקומה בבהלה וקוצי השושן נקרו את עינייה.
אני כל כך מצטער אמר עיוורון, אבל מעתה אני חלק ממך. לא תהיי בלעדי.
ואני, אמר שיגעון, לא אתן לכם ללכת בדד. תמיד אהיה לכם כמורה דרך.
ומאז? האהבה היא עיוורת וגובלת בשיגעון.
לפני 15 שנים. 3 במרץ 2009 בשעה 20:19
