פילקו. כך הם קוראים לה. פילקו, למי שזוכר, אלו המקררים הישנים הטרום "אמקור", שיובאו לארץ בתחילת שנות החמישים. אלו עם הידית הענקית כמו כנף, שהשם פילקו התנוסס בגאווה על הדלת. אלו שמנועי המדחס שלהם טרטרו והתחממו, אבלח אף פעם לא כשלו. נכון, ייצרו קרח בפריזר המתכת הקטן, אבל עבדו נון סטופ. הייתם משאירים את הדלת פתוחה, כי הלשונית מתקעה, המדחס היה עובד נון סטופ ולא מפסיק. מקרר, מקרר ולא כושל. הסלוגן היה: קנית פילקו? זה לכל החיים.
ככה היא הסבירו לי יודעי דבר. אצלה הדלת פתוחה, המנוע מתחמם ועובד שעות נוספות.. אבל אף פעם לא מפסיק. אז קראו לה: פילקו.
ובאמת, כל פועלי ומדוכאי העולם ביקרו אצלה, נפטרים מהרעל בדם ולרגע מתענגים ושוכחים את מרורי החיים. ותמיד, תמיד במחיר סביר שווה לכל כיס וולעולם לא נדחו. תמיד התקבלו בחיוך ותמיד נתנה את ההרגשה שכאילו להם היא חיכתה מרבית ימיה.
בעלה זכה לא לעבוד אפילו יום. העבודה היא בריאות, כך אמר, והפנה את החולים לעבוד. "אני חולה?", היה שואל. "אני בריא, לכן לא עובד". הפרנסה היתה בשפע, והוא בילה את ימיו במשחק הטאוולה, עם נרגילה תפוח בדבש, מקרר את ימיו ומלהיט את לילותיו. ככה חי עד שהלך לעולמו.
3 ילדים היא ילדה במרוצת החיים. "כוווולם של בעלי", היא טוענת. רק לא מסבירה מדוע אף אחד מהם לא דומה לשני או לבעלה. ולמה אחד מהם שהוא כבר זצ"ל, היה כושי סמבו. טוב, זה פרט זניח ולא חיוני.
שתי בנות ובן. הבן הצדיק, היה צדיק כמו אביו, היא אומרת. "רק שנרקומנים עלובים בלבלו לו תשכל. ותאמין לי, היה לו מאה אחוז איי קיו". ככך או כך, הוא גוייס לבלדר סמים מקולומביה. הכל הלך פיקס. רק שבארץ התפוצץ לו זרג (זרג - חבילת סם מוצנעת בתוך קנדום שנבלעת על ידי הבלדר)בבטן. וזהו, הלך הצדיק.
2 בנותיה, עזבו את הקן לפרנס גברים אחרים.
"בחיי שאני לא מבסוטה מהגברים שלהם". היא לחשה לי הבוקר.
בעצם הסיפור התחיל היום.
קפצתי הבוקר ל"מכולת", בניומין, כבר ניקה את הכולבויניקים נירוסטה והניחם על השולחנות.
"בוקר טוב בל''בוסטה", אמרתי לו ונכנסתי לתוך המכולת. "יש חלב טרי?", "קודם כל שב תשתה קפה", אמר בניומין. "נס או שחור", אז ישבתי לנס וכוס מיים קרים.
תוך כדי, נכנסה פילקו לקנות סיגריות. התיישבה לידי ואמרה: בוקר טוב, תגיד, מאיפה אתה?", "למה את שואלת?" הסתקרנתי. "אהה, ראיתי אותך פה עם כמה בחורות ופעם עם כמה חברים ועשית לי רושם של בחור טוב".
"כאן מהמושב הסמוך", עניתי לה ונקבתי בשם הישוב.
"אהה, אז בטח יש לך בריכת שחיה בחצר", היא אמרה. "כן, לא גדולה אבל כן".
"ויש לך אישה?, תיסלח לי שאני שואלת אבל ראיתי כמה בחורות באות איתך אז חשבתי שאולי אתה אלמן".
"למה דווקא אלמן?", צחקתי.
"לא, ישמור השם, כי גם אני אלמנה".
"פילקו, הוא אוהב אותן צעירות", המהם לעברה בניומין.
"לא חשבתי על עצמי", היא ענתה לו.,"דווקא חשבתי על הצעירה, איזה פרח היא, בת 24 ביולי היה לה יומולדת".
"אבל יש לה גבר", אמרתי.
"כן, אבל אני חושבת לקחת ארותה בחזרה. רק שהוא מחזיק אותה בכח".
"מה זה בכח? קושר אותה לבית?"
"לא, אבל מאיים עליה ותוקע לה מכות, אני רואה אותה באה עם סימנים".
"נו, אז היא יכולה ללכת ממנו".
כן, אבל היא חושבת שככה זה החיים ואין יותר טוב".
"אז היא כבר לא תרצה אותי".
"בטח תירצה, יש לך בריכת שחיה ואתה גם נראה טוב".
"אההה, אז היא כל היום תתפנק שם במיים"
"לאאא, תאמין לי, היא לא. בחיי אלוהים, תאמין לי אתה לא תצטרך לעבוד יותר יום. היא תעשה אותך מלך".
אז הבטחתי לה לשקול את העניין.
בכל זאת, מה זה בריכת שחיה לעומת חיים כמו מלך?
לפני 15 שנים. 6 באוגוסט 2009 בשעה 9:10