לפני 15 שנים. 12 בספטמבר 2009 בשעה 5:32
בשבוע שעבר שופעתי קלות.
לא, לא חזירית, אבל שיעול, אף סתום, המון שיעול ותה עם לימון.
אז בהזדמנות חגיגית זו, ניצלתי את הזמן לסגור חור בהשכלה.
לקחתי מהספריה 2 כותרים ש"טרם הספקתי לקרא".
כולם דיברו והיללו ואני? א'נבך, לא הספקתי.
צופן דה ווינצ'י וזכרונותיה של גישה.
אויי ווי זמיר.
איזה מכה.
תהרגו אותי אבל, את צופן דה ווינצ'י הצלחתי בקושי לסיים.
וזכרונותיה של גישה?
חלאס, בחיאת זום זום, עזבו אותי מהחארטה הזה.
לא מצליח להגיע לסוף בלי להירדם.
מה שכן? זה עונש טוב למזוכיסטים.
תנו לו לקרא את זכרונותיה, ותראו אותו מתפתל בהנאה מכאבי מח.
אני?
בשפעת הבאה?
חוזר לשביל קליפות התפוזים.
השביעיה הסודית
ו? חס"מבה בבית האסורים.
ולקינוח?
טרזן.
חס"מבה, חס"מבה, חס"מבה.
