הנה היא מעבר לפינה. בתולה וורדרדה וחוששת, כמו טוסיק של תינוק בן שעתו.
שנה עברית חדשה.
אז לכל היהודים שבינינו:
שנה טובה
לשליטים המתחילים, שנת גמירה בהצלפה הראשונה.
לנשלטות המתחילות, שנת התאהבות ללא שבירת לב.
לשולטות המתחילות, שנת שילטון יציבה עם עבד חלומותיכן וללא הפסקה.
לשולטות המנוסות , שנת ריגושים חדשים פסגות ושיאים.
לשולטים המנוסים, שנת ביסוס השליטה במה שיש ושנת השגים על מה שאין.
לשלל החרמנים, שנת זינזונים מכל הכיוונים, מציצות, תקיעות (אפשר גם לשופר) בלי שברים.
ולכלבות, שהן הזן הנדיר והמיוחד, שנת סומק בלחייכן, ולא רק בישבניכן. שנת יללות הבנויות מעונג צרוף ולב שעולה על גדותיו.
לשלל החתולות המתחילות ולחתולות למחצה (למרות שדעתי היא שאתן במשבר המעבר בין להיות (לכלבות) או שלא להיות?), שנת הגשמה (עלה נעלה...)
ולשלושת קוראי הנאמנים: שנה טובה, פוריה (ולא בפוריה), שנת קריאה מענגת, מחרמנת (וללא משקפיים), שנת עונג צרוף, או צרוב (או שניהם כאחד), בריאות והרבה חיוכים.
ולעצמי?
תה עוגיות וישבן ענוג מתחת למחשב שאוכל להנות בו בעת הישיבה מול מחשב (צנוע, הא?)
שנה טובה.
נ.ב
להת' בכיפורים על חוף אכזיב.
לוקוסים? יהיו.
וודקות? גם
ים טוב שקט ותכול? זה כבר קבוע.
לפני 15 שנים. 13 בספטמבר 2009 בשעה 10:51