לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

איך אתאר את שלא ניתן? כשתדעי לתאר? לא אהיה , כי תוארתי
לפני 14 שנים. 14 באפריל 2010 בשעה 14:39

מה לעשות? הקטנה ממשיכה להפתיע.
בשבוע שעבר סגרה לה דייט עם מחזר עקשן, נשוי, צעיר, חתיך ו...תיימוני.
צלצלה: צ'מע, הוא נשוי, אבל לוחץ אותי כבר שנה, אז קבעתי איתו בצהריים. ממליץ על מסעדה טובה?"
- לכי על משו סולידי. פינגווין, לא רע לעניין. יש גם שולחנות טובים בחצי הקומה והשירותים מספיק מרווחים ונקיים לקוויקי קצר מועד".
"אוף אתה והראש שלך", הפטירה וסגרה.
למחרת בצהריים צלצלה שוב: "תגיד לי יה סאדיסט, לא יתאים לך לבוא איתנו על חשבונו לצהריים? או שכרגיל אתה תתרוצץ לי בשטחים?"
- קטנטונת, אין מצב. וחוצמייסה, תימונים, זה עם חסכן. דן חסכן? לארג' לעומתם".
"עוד גזען צומח לי כאן", רטנה וסגרה.
אתמול היא הודיעה לי חגיגית, שיש דייט לצהריים עם הדן חסכן שלה.
בקיצור, בשעה היעודה אסף אותה מהקריות. נהריה התאים לו. יש לו איזה שהוא אירוע שהוא חייב לפקח שם. מסתבר שהחסכן, בעל חברה לאספקת ציוד למסיבות , בר מיצוות ושאר ירקות. במקור סיפר לה שהוא על מרצדס משהו משהו. בתכלס? הגיע בטנדר מזדה ישן + עגלה לאיסוף הכיסאות.
הגיעו לנהריה. הקטנה ביקשה ממנו לעצור. ירדה בזריזות לפיצוציה בגעתון לקנות לה סיגריות.
כשחזרה, תפסה אותו לועס משהו על חם ומנסה להסתיר שקית קטנה. כשראה שמצבו על הקרשים, אמר לה בשקט: זה ענבים מהבית, רוצה קצת?", והושיט לה את השקית.
הקטנה חייכה ולחשה לו: עזוב, נאכל טוב בפינגווין, שמעתי שיש שם שירותים מדליקים שיתאימו לשנינו".
החסכן החרמן נדלק. 5 דקות והם מול המסעדה.
נכנסו, ישבו בחצי הקומה בשולחן המוסתר ליד הקיר. החסכן, חשב על השירותים: "אולי נבדוק אותם ונזמין אח"כ משהו?" חייך אליה
"יודע מה? בוא נזמין משהו עכשיו. נקפוץ לבדיקה מהירה ונחזור ישר לשולחן עם האוכל".
החסכן הזיע קלות, אבל ניגב את הזיעה והסכים.
הקטנה דפקה הזמנה יפה.
החסכן הגיר אגלי זיעה. לעצמו הזמין רק שתיה.
איך שהמלצרית סובבה את אחוריה, לחשה לו הקטנה: "אני יורדת לשירותים, זה מחוץ למסעדה בצד שמאל. תן לי שש דקות להתארגן שם ובוא".
ירדה, יצאה, הלכה ותוך כדי כך צלצלה: "תגיד אתה בבית?"
- "כן".
"רעב?"
- "ככה ככה".
"שאוורמה לוסקי בלאפה מתאים?"?.
-"חצי מנה ובפיתה".
יאללה אני באה".
קנתה, לקחה מונית ובאה.
איך שהגיעה, בעודה יורדת מהמונית, קלטתי אותה עונה בסלולרי לחרמן.
"דן חסכן? לא בביצפרי, תפסיק להתחנן, סלמאת כל טוב"
וניתקה.
"מגיע לו, שיאכל את ההזמנה ויגמור את היין. ישלם ויחפש לו זונה", חייכה לי, ישבה בניחותא ועל השווארמה והבירה סיפרה לי את העניינים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י