מבט מבפנים:
עומדת ,
עטופה בחשכה
כאילו לא מדברת
כאילו לא זזה
לא מתקרבת,
לא עונה
שותקת
דרוכה.
מתאמצת לא להכנע
לא להסתבך בתשובה
מתאמצת לומר לא, לא רוצה
משתדלת להשאר מנותקת ממך
מבט מבחוץ
שותקת
הידים נפגשות מאחורי הגב
הגוף לא שקט, מתנועע
...שקט גוף ... אתה מסגיר אותי
אני במרחק צעד קטן ממך
משתדלת להרגיע את הבערה
שבתוכי.
אתה שואל אני עונה
שומעת את עצמי , כמו מהצד
עונה בקול קטן, מתכווץ נורא,
חוזרת על התשובה, הקול רועד.
רואה את שפת הגוף שלי מהצד,
הידים חוזרות שוב ושוב אל מאחורי הגב, את הראש מורכן, את הצאוור מוכן ללפיתה.
זזה תנועה קטנה, מרגישה את הפנים שלך ממש לידי,
מרגישה את הכובע שלך פוגש את המצח שלי
יודעת אתה לא זזת,
זה הגוף המורד שלי מתקרב אליך.
מתבוננת בעצמי מהצד
רואה כיצד הפנים מוגשות, לחי מוטה
עינים עצומות
המרווח ביננו מצטמצם מאד, ואתה לא זזת
מכחישה ומודה
לפני 17 שנים. 10 באוגוסט 2007 בשעה 8:24