לפני 14 שנים. יום שלישי, 6 בדצמבר 2011 בשעה 7:46
ידע הוא ברכה
היום הידיעה היא קללה
שליטה לוקחים
מזכירה" שליטה לוקחים, לא נותנים"
שוחזר כי ביקשת
יש דברים שראוי לזכור גם אחרי -the end-
שוחזר כי ביקשת
יש דברים שראוי לזכור גם אחרי -the end-
לפני 14 שנים. יום שני, 5 בדצמבר 2011 בשעה 3:33
מה אתה מנסה להשיג ולמה אתה חותר.
ואני לא מבינה
סתירות
לפני 14 שנים. יום שני, 21 בנובמבר 2011 בשעה 3:01
לדעת לקרוא את המחשבות שלך זו קללה.
כאשר אני חשה בדיוק מוחלט את התאווה שלך למקום בו יורקים עליך , זה מעורר בי בחילה.
גועל נפש!
לפני 14 שנים. יום שני, 14 בנובמבר 2011 בשעה 3:42
זה כואב ולא סקסי
לא SSC
דייייי
לפני 14 שנים. יום שלישי, 8 בנובמבר 2011 בשעה 2:31
לשבור
לסתור
להקיא
להרחיק
להתעמת איתך על שקריך
להתעמת
להתעמת
להתעמת
ולא להיות יותר איתך
פשוט לא
קח את שקריך ולך לך לארצך,
ארץ רמיה והעמדות הפנים
לך
לך
לך
לפני 14 שנים. יום רביעי, 14 בספטמבר 2011 בשעה 3:39
בא לי לצרוח
בכל הכוח
למלא ריאות ולרוקן אותך לתוך הפנים שלך
נמאסססססססססס
לפני 14 שנים. יום חמישי, 8 בספטמבר 2011 בשעה 12:40
אויר קר ונעים ממלא את בית החזה
קר, צורב, דוקר
אויר קר ונעים כמו מקלחת לנשמה
מנקה את המרה השחורה
התרעננות
התחדשות
שלווה
אהבה
לפני 14 שנים. יום ראשון, 4 בספטמבר 2011 בשעה 4:01
דיכאון
_____
כן, קראי לדבר בשמו המדוייק
זה לא מצב רוח רע, זה איננו חוסר שקט
זו תחושה עמוקה של דיכאון
תהי ישירה עם עצמך
את יודעת להיות בוטה וברורה בכל הרגשות האחרים,
בכל החוויות הפנימיות את מתבוננת בחדות של סכין מנתחים
מה מיוחד בדיכאון שאת רוצה להסתיר אותו
הביטי בו, ותתמודדי
תכתבי עליו
תצעקי אותו
תכריזי עליו כמחלה
זה לא משנה בן כמה הדיכאון הזה
שעה, יממה או שבוע
הוא לא צריך להתיישן כדי לקבל שימת לב
חבקי את הכאב, חבקי את היאוש , חבקי את הדיכאון
בביטחון
כמו שאת יודעת לחבק כאב
חבקי באהבה
ותרפאי אותו!
בפקודה!
בלי פחד. בלי להתרגש.
הביטי פנימה לראות בדיוק מה יש.
רועדת. פוחדת ובוכה.
ולא רוצה לספר על זה לאהובי
מזה אני מבינה שאני מתביישת בך - דיכאון מרגיז.
מתביישת. ביהירות.
כאילו אני אמורה להיות מעל לתסכול, דיכאון ויאוש
רועדת.
והולכת להתנקש בך , בדיכאון, הולכת לבכות את היאוש בביטוי עצמי מלא.
...
ועכשיו מרגישה כמו אחרי הקאה
לפני 14 שנים. יום שישי, 20 במאי 2011 בשעה 18:43
נעשה קל להתמסר
גם במקומות בהם התקשתי בעבר
האגו גמיש, יודע להתקפל ולהכנס לפינה ולהפסיק לקפוץ ולהשתלח, איננו מחפש יותר הכרה
אבל
אבל
אבל
אבל אתה יודע למצוא את המקום
בו ההתמסרות קשה לי
בו נדרשת הקרבה פנימית על מנת לציית
המקום הזו בו אני זועקת בתוך תוכי ורוקעת ברגלים ומורדת
ורק במקום הזה האילוף מתרחש
רק אז נדרשת כל האהבה שלי אליך וכל האמון שלי בך
על מנת לציית
מורדת
בועטת
ומעריכה
עד בלי די
אגדי
גדול מהחיים
המאסטר האולטימטיבי שלי
לפני 15 שנים. יום שישי, 23 באפריל 2010 בשעה 21:44
שוחזר
כהוקרה לאחד שכבש אותי, לפני שנים, בקלילות ובסערה גדולה.
כזכרון למפגש העוצמתי שגרם לפתיחת הבלוג
מתוך הערכה לפרורים ולזכרון
אוגוסט 2007
http://www.thecage.co.il/blog/archives.php?blog_id=31093
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=104043&blog_id=31093
הפעילות הוקפאה