שליטה לוקחים

בידיך החזקות
הגדולות והפתוחות
מונחות פני
מונחת נפשי
מונח הכאב
וגופי החשוף בקור

אתה לוקח אותי פנימה
עמוק יותר
חזק יותר
ממה שידעתי שאני יכולה.

אתה לוקח אותי פנימה
אל קצה הכאב
ועוד אל עבר הפינה
ועוד לתוך האימה למרות הבטחון האין סופי בך
אל מעבר למתח ולצעקה
אל השקט הנפלא
אל השקט שמעבר להכל

אתה יודע לא לוותר לי
אתה יודע שאתה יכול לקחת הכל ואין לזה קץ
אתה מוליך אותי בקולך
דורש. שואל. נותן. לוקח. שולט
שולט בכל מה שיש בי ושלא ידעתי שיש שם.

אתה לוקח אותי לקצה העולם למחזיר אותי משם
בוכה, זועקת, נרגעת, שותקת, מרחפת, מאושרת
רוצה עוד ועוד ועוד ועוד
וזה מפחיד כמה שזה טוב.

רק אתה.
רק איתך.
כל הדרך לתהומות
בכל העוצמה לפסגות ולשימחה.

אני חושבת שהתמכרתי אליך.
אני חוששת שאני סוטה.
למדתי לאהוב כאב אין סופי
את הכאב שלך.

רכה


סתמית ורכה

סטור לי סטירה
סטור
סטור לי

אתה סוטר
ואני עפה
פוחדת-רוצה-מרטיבה-משתוקקת-מרחפת

אתה מוציא חגורה
חושף את הישבן שלי לרוח הקרירה
הצלפה
הצלפה
חגורה מצליפה
מאדימה , מסומנת, בוערת, גומרת
מילללת ושותקת לחילופין
אני שיכורה ולא בגילופין
כואבת
מאושרת
אומרת "שלך אני"

רצה לקצה העולם
ועפה חזרה

:-))))))

במעטה של אנונימיות
תחת גלימה של מסתורין
יש לחשיפה איכות חריפה
חופש לבחון מחשבה לא בשלה
מחשבה שאולי מחר לא אצדד בה

במעטה של אנונימיות
תחת גלימה של אופל
יש מקום להתנסות בסטיה
שאחרת הייתי מתביישת בה
שהייתי מהססת לממש במלוא עוצמה

במעטה של אנונימיות
תחת גלימה של שקיפות
יש עוצמה להיות התמצית של התמצית
לא ברורה ולא מובנת
לא אהובה ולא פופולרית
לא מוערכת או מוערצת
לא מוכרת ולא רצויה

פשוט

תמצית של שפחה
של אשה
של אדם
של רגש
של תאווה אפלה
של סטיה נפלאה

פשוט

סתמית

ואחרת

פשוט

היום אני אש
אעשה מה שתבקש

להתכופף? לגפף?
להשפריץ או לטפטף?
להרביץ? לחטוף?
למצוץ בקצב ללא סוף?

ישבן להגיש?
החזה נגיש
הדגדגן רגיש
אתה מוזמן להעניש

להשתין? לקשור?
לזיין? מלפנים או מאחור?
מותר כבר לגמור?
ההצלפה תקרע את העור?

היום אני אש
כל שתבקש....

משעשעת אותי ודוחה אותי גם יחד

הלילה,אהב אותי
גבר
ונילי.

אהב אותי אהבה ונילית
התעלס איתי ברוך ובמסירות

ליטף ונישק
וחדר אלי.

חשתי בו בתוכי, ולא הפסקתי לגמור
פעם אחר פעם, גניחות ברחו מבין שפתי
זעקות קטנות של עונג
ועוד עונג
ועוד עונג

אמרתי לו

"אתה יכול לעשות בי כרצונך"

אז הוא השכיב אותי על הגב, וחדר וחדר וחדר
ואני
התענגתי וגמרתי
התענגתי וגמרתי

סיפוק נפלא, בלי טיפת כאב או השפלה.

אלמלא הייתי כל כך מסופקת,
הייתי מתאכזבת שלא בעל את הישבן שלי.

עברה שעה תמימה של שרשרת גמירות רציפה לפני שהדלקנו סיגריה.

ונילי
ונילי ומספק
!!!מפתיע!!!

עד איפה אפשר להתמסר - בלי להתבטל?
עד כמה ניתן לוותר על המוסר והגאווה - ועדין תשאר בליבך אהבה (לעצמך)?
עד כמה אפשר ללהתמכר לשליטה מכאיבה - בלי שזה יהפוך להרס עצמי של הנשמה?

אני יללתי, התקפלתי, התחננתי
ואתה לא הפסקת להצליף

מפעם לפעם, הנחת את פניך ליד פני.
התבוננת אלי, וידעתי, אתה בודק מה באמת שלומי.

ולא הפסקת להצליף.

זעקתי, בכיתי, נחנקתי,
לא ברחתי, לא אמרתי די.

ולא הפסקת להצליף.

כמעט התעלפתי.

נשמת אותי.
השענת אותי.
בעלת אותי.

ולא הפסקת להצליף.

היה רגע שנגעת בי, בוחן

ואז לחשתי תודה. עוד. וחזרתי למקומי.

לקבל . להכיל. לנשום. להתמסר.


וידעתי.
אתה נהנה להשתמש בי.

והרגשתי שאתה אוהב.

היום לא הצלפת בי
האם זה אומר שהפסקת לאהוב אותי?

האם חשת שכולי תאווה גדולה,שמחפשת מוצא.

היום משתוקקת שתכבוש אותי כך, שלא אוכל לחשוב שמסרתי את עצמי.
שלא אוכל לדמיין שזו היתה הבחירה שלי, להתמסר, להתבזות, זונת רחוב . שלך.עבורך..

שלא אוכל ללחוש לעצמי - הוא עושה זאת עבורי.
שלא אוכל לומר לשפחה אחרת - זה היה פינוק.
שלא אוכל לשקר לעצמי - שבקשתי כזה כאב.
שלא אוכל לשאול אותך - למה הפסקת? האם חמלת?

קח אותי בכזאת עוצמה. בפראות. בדיוק לא מתפשר.
כבוש אותי כמו שרק אתה יודע.
פגע בי כמו שרק אתה פוגע.
שלח אותי לספייס הנכסף, כמפלט מכאב.
זיין את התחת שלי, בדממה קרה, כמו שאתה אוהב.
סטור. הצלף. צבוט. זיין לי את הפה. אנוס אותו. אל תתן מנוח.
עד שאבכה. עד שאקיא. עד שאתחנן ללגימת האויר שלי.

כבוש אותי מהר, הרבה, כואב, ובוטה
כמה שאתה רוצה.

כמו שאתה אוהב שאני שלך.
כמו שאני אוהבת לחוש שלך.
כמו ששנינו יודעים לבטא את עומק הקרבה והאהבה.
שלי. שלך.







ואחרי זה מנוחה. מסופקת.

ובטחון.
בטחון שאין צורך במילת הביטחון.

סתמית.