צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שליטה לוקחים

מזכירה" שליטה לוקחים, לא נותנים"

שוחזר כי ביקשת

יש דברים שראוי לזכור גם אחרי -the end-
לפני 16 שנים. 27 ביולי 2008 בשעה 19:08

האם חשת שכולי תאווה גדולה,שמחפשת מוצא.

היום משתוקקת שתכבוש אותי כך, שלא אוכל לחשוב שמסרתי את עצמי.
שלא אוכל לדמיין שזו היתה הבחירה שלי, להתמסר, להתבזות, זונת רחוב . שלך.עבורך..

שלא אוכל ללחוש לעצמי - הוא עושה זאת עבורי.
שלא אוכל לומר לשפחה אחרת - זה היה פינוק.
שלא אוכל לשקר לעצמי - שבקשתי כזה כאב.
שלא אוכל לשאול אותך - למה הפסקת? האם חמלת?

קח אותי בכזאת עוצמה. בפראות. בדיוק לא מתפשר.
כבוש אותי כמו שרק אתה יודע.
פגע בי כמו שרק אתה פוגע.
שלח אותי לספייס הנכסף, כמפלט מכאב.
זיין את התחת שלי, בדממה קרה, כמו שאתה אוהב.
סטור. הצלף. צבוט. זיין לי את הפה. אנוס אותו. אל תתן מנוח.
עד שאבכה. עד שאקיא. עד שאתחנן ללגימת האויר שלי.

כבוש אותי מהר, הרבה, כואב, ובוטה
כמה שאתה רוצה.

כמו שאתה אוהב שאני שלך.
כמו שאני אוהבת לחוש שלך.
כמו ששנינו יודעים לבטא את עומק הקרבה והאהבה.
שלי. שלך.







ואחרי זה מנוחה. מסופקת.

ובטחון.
בטחון שאין צורך במילת הביטחון.

סתמית.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י