בידיך החזקות
הגדולות והפתוחות
מונחות פני
מונחת נפשי
מונח הכאב
וגופי החשוף בקור
אתה לוקח אותי פנימה
עמוק יותר
חזק יותר
ממה שידעתי שאני יכולה.
אתה לוקח אותי פנימה
אל קצה הכאב
ועוד אל עבר הפינה
ועוד לתוך האימה למרות הבטחון האין סופי בך
אל מעבר למתח ולצעקה
אל השקט הנפלא
אל השקט שמעבר להכל
אתה יודע לא לוותר לי
אתה יודע שאתה יכול לקחת הכל ואין לזה קץ
אתה מוליך אותי בקולך
דורש. שואל. נותן. לוקח. שולט
שולט בכל מה שיש בי ושלא ידעתי שיש שם.
אתה לוקח אותי לקצה העולם למחזיר אותי משם
בוכה, זועקת, נרגעת, שותקת, מרחפת, מאושרת
רוצה עוד ועוד ועוד ועוד
וזה מפחיד כמה שזה טוב.
רק אתה.
רק איתך.
כל הדרך לתהומות
בכל העוצמה לפסגות ולשימחה.
אני חושבת שהתמכרתי אליך.
אני חוששת שאני סוטה.
למדתי לאהוב כאב אין סופי
את הכאב שלך.
רכה
סתמית ורכה
לפני 14 שנים. 14 בדצמבר 2009 בשעה 3:16