יומנו של ציד

אני שרוע בבריכה על המגבת, מסתכל על הנוף.

ויש נוף:

היא בטח בת שלושים. דוגמנית היא כבר לא תהיה. אבל

אני חושב שהיא מדהימה. טוב כבר אמרתי שאני סאקר של שדיים.

ואז דרך משקפי השמש, אני מרגיש שהיא מסתכלת עלי דרך משקפי השמש.

בוא נבדוק.

ביד הפשוטה ממילא, אני מצביע עליה.

לרגע היא קופאת. אחר כך מדברת עם חברה שלה. עלי?

אולי.

אני מוסיף לאצבע את האמה, מצביע עם שתיהן.

ואז מפסק אותן.

שוב היא קופאת.

או שאולי זה רק הדמיון שלי?

שוב אני מצמיד את האמה לאצבע.

מצביע.

ומפסק.

לא עבד.

ושוב.

תוך שתי שניות היא מפסקת.

רחב.

כלבה טובה.

ולחשוב שכל זה התנהל מטר מגיסתי.