לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של ציד

לא לכל שטות אני מתכוון להתייחס.
לפני 7 שנים. 13 באפריל 2017 בשעה 12:08

נשים כמוה לא רבות יש מסוגה.
תמיד פסוקה, שני עטינים, ישבן חשוף להתפער.

כמעט בלי נשימה בחושך. הוויסקי לא עוזר.
רילוקיישן, בעלה, וריק בלב שלא עובר.

לעצמי אני אומר שגם מזה עוד נצטרך להיגמל.
עצמי עונה "גם אם תרצה, לא תוכל להתרגל".

עשה לי רע לראות מטוס גדול
ממריא דרך דמעה שקופה.

הנה כי כן, עצמי אומר לי, היתה לנו תרופה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י