-

המלכה שלי.

המושלמת שלי. האהבה שלי. כמה שאני מכורה לריח שלה, הריח המיוחד הזה שיש רק לה. משתוקקת להסניף אותה כמו משוגעת. כמה שאני מתגעגעת למכות שלה. המגע הזה שלה שיודע להכאיב אבל גם ללטף. ולנשק. וללקק. אינטימיות ללא גבולות. מכורה למגע הסרגל הקר שלך שמשאיר את עקבותיו הסימטריים על התחת האדום שלי. הציפורניים השורטות, השיניים שמושכות אותי כשאני מנשק אותה. החדירות שלה, כשהיא חודרת אליי אני מרגישה כ״כ שלמה עם עצמי, כ״כ נשית, כ״כ זנותית, מרגישה כמו חור. או כמה חורים. זה מה שאני עבורה. ואני מאוהבת בתחושה. מתה שהיא תפתח אותי מכל כיוון. תחדור לגרון שלי. עמוק. עד שאני יקיא על עצמי. בעוד הזיין שלה עדיין מזיין לי את הגרון ללא רחמים. אני נחנקת. מקיאה שוב. ואז מזילה דמעה. את מלקקת אותה ולוחשת באזני ״אני גאה בך אנה-בל שלי״.

אנה בל, הצעצוע שלך. הרכוש שלך. אני הכנועה שלך. תשתמשי בי כמוצר צריכה פשוט וחסר חשיבות. תעשי בי כרצונך. כי כל כולי הרי למעשה שייך לך. אני אסירת תודה על שהכרתי אותך. את מביאה אותי להיות מישהי טובה יותר. את מעצימה אותי. מפרגנת. אוהבת. מכילה. יודעת. ותמיד צודקת. את האהבה שלי אלייך את בנית בעצמך בדיוק רב. בלוק אחר בלוק. לבנה אחר לבנה. קישטת את הלב שלי בקסמים שלך. אני מאוהבת. הקול שלך עושה לי פרפרים בבטן. התרגלתי לחלום עלייך בלילה. התרגלתי לקום איתך בבוקר. המחשבות שלי עובדות אצלך במשרה מלאה ולא יוצאות אף פעם לחופשה. אני יודעת שזכיתי בך. אני יודעת שאת הדבר הכי מדויק וטוב שיכולתי לקבל. אני אוהבת אותך עד כאב. אני רוצה לצרוח את זה שכולם ישמעו. שכולם ידעו. עד כמה אני מכורה.

אני אוהבת אותה. אני מכורה. אני המסוממת שזקוקה למנה שלה. היא הכל בשבילי. אני כל כך מעריכה אותה על הכל.

הלוואי והיא הייתה יודעת כמה. כל היום שהיא לא יוצאת לי מהראש.. מהבוקר ועד הלילה מדמיינת את מלכתי שולטת

בי. אני יודעת שאני רק רכוש. אני יודעת שאני רק חור. אני יודעת את מקומי. אני צריכה אותך קרוב אלי. אני מתחננת

שתשלטי בי. רוצה לרצות אותך. רוצה שתרגישי מסופקת ממני. רוצה שתשתמשי בי. ככל העולה על רוחך וללא רחמים.

הנפש שלי בבעלותך הבלעדית. כך גם גופי שייך לך. כל איבר. וכל רצוני הפרטי כלל איננו רלוונטי. 

כל כולי, נפשי גופי ורצוני, עומדים דום ושייכים באופן בלעדי רק לך. תמיד שלך. באהבה ענקית.

אנה-בל

היא הכל בשבילי. מילה שלה ואני משתתק. מכור לצליל קולה המהדהד בראשי במשך כל היום.

לא מסוגל לדמיין את חיי בלעדיה, היא האחת שלי. אני הזונה הפרטית שלה. החור הפרטי שלה.

השימוש תלוי רק בה. גודל הכאב כאן איננו בעל חשיבות כאן אלה רק סיפוקה האישי של מלכתי מכך.

תזייני, נשכי, תכי, שוב תזייני, תהפכי, תסתובבי, הפעם בדוגי, מסיונרית, אוראלי, דמעות, הקאה.

מלכתי, גבירתי, הבעלים שלי,

אני יודעת שאני לא הנשלטת המושלמת, באמת.

אני יודעת שאני עושה טעויות (ולא מעט).

הלוואי ולא היו צריכות להיות טעויות אלו לקרות כלל.

אנה-בל תמיד תרצה שתהיי מרוצה ממנה, היא הרכוש שלך,

הצעצוע שלך, תמיד - "כן המלכה", צייטנות והתמסרות.

כשאני כושלת בכך אני חווה צער מאוד גדול בתחושה שאיכזבתי אותך.

זה קורע אותי, לגזרים.

אני לא מסוגלת לשאת זאת. הדמעות זולגות בזו אחר זו.

אני נשברת לרסיסים. אני מתנצלת אם לא התנהגתי כמצופה ממני,

אוהבת אותך, כמו שלא אהבתי מעולם.

בהערצה אין סופית,

שלך (ורק שלך),

אנה-בל.

היא תמיד במקום הראשון.

היא תמיד יודעת מה נכון.

היא תמיד צודקת.

היא סקסית ברמות מטריפות.

יש לה רגליים מושלמות.

היא גורמת ללב שלי להתרגש בכל פעם שאני שומע את קולה.

היא הפנטזיה הכי גדולה שלי.

היא כל מה שחלמתי עליו בחיים.

היא מושלמת בכל קנה מידה.

אני הזונה, הרכוש הפרטי שלה.

ולמען האמת, היא המלכה שלאף אחד אחר לעולם לא תהיה. זכיתי. שימותו הקנאים.

זה מספר ימים שאני שואל את עצמי… מי את אנה-בל?; עכשיו אני יודע ובטוח שאנה-בל היא חלק בלתי נפרד ממי שאני. אני נועדתי להיות נשלטת. מרגישה את זה זורם בכל אברי גופי. אנה-בל היא היא המשמעות שלי להרבה מאוד דברים בחיים. היא הסיבה שלי להתרגש מעצם הקיום שלי. אנה-בל זכתה. פשוט זכתה, אין דרך אחרת לתאר את זה… היא זכתה במלכה מהרמה הראשונה, מדהימה, נערצת, נשגבת וללא כל ספק כליל השלמות. אנה-בל לא יכלה לחלום על מלכה כה אצילית מהממת ומושכת. אנה-בל לא יכלה לבקש לעצמה מלכה שתכיל אותה ואת גחמותיה הטיפשיות. פה גדול יש לאנה-בל, היא מדברת יותר מידי ולא לומדת מטעויות שעשתה… אנה-בל הכעיסה את הדבר הכי יקר לה פעם אחר פעם, דווקא את המלכה המדהימה שהיא כ״כ מעריצה. היום, אנה-בל לומדת ללכת מחדש בשביל אותו סללה מלכתה בתקווה שלא תצא מהקווים. 

זה היה שבוע שלם של ציפייה, כ"כ רציתי כבר לפגוש אותה. זה היה שבוע של רכבת הרים

במערכת יחסים בדס"מית לא פשוטה שרק התחילה. שום דבר לא היה בטוח עד הרגע האחרון,

רגשות בתדר גבוה התערבבו עם תסכול ותהיות.

בסופו של דבר ובניגוד לכל הסיכויים, זה קרה. קבענו להיפגש בסמוך לבית מלון באיזור הדרום.

כמעט ולא ישנתי בלילה שלפני, ההתרגשות הציפה אותי, המחשבות והציפייה היו גדולים מנשוא.

הגעתי למקום המפגש בשעה שקבענו וחיכיתי בעוד פעימות ליבי הולכות וגוברות. לקחו לי כמה שניות

עד שפתאום נתגלתה לנגד עיני אישה סקסית, נשית, שופעת ועוצרת נשימה או במילה אחת וואוו!

היא לבשה חולצה עם מחשוף רחב, מכנס תואם ומגפיי עקב שחורות וסקסיות. בעודה באה לקראתי

יצאתי מהרכב והתקדמתי לקראתה לקבל את פניה. פתחתי עבורה את דלת הרכב ונסענו למקום המפגש.

דלת ננעלת. המלכה מצווה עליי להתפשט מייד. לא עוברת דקה ואני נעמדת ערומה אל מול מלכתי.

כל גופי נרגש, משתוקק למשמע דברי המלכה. היא מקרבת את פניי אל שפתייה הבושרניות והעסיסיות,

היא מנשקת אותי ומבעירה בי גל של צמרמורות. מלכתי שולחת ידה אחורנית ומציגה בפניי חוטיני מבד תחרה

שחור שרכשה במיוחד עבורי ומלבישה אותו על גופי, כמה שהוא הולם את הישבן שלי, אין ספק שיש

לה טעם נפלא. אל החוטיני מתווספים צמד גרביונים סקסי תואם וגופיית תחרה שחורה חצי שקופה.

היא מעמידה אותי מול המראה, ומצווה "תסתכלי על עצמך" ואני רואה מולי את פאר היצירה של המלכה שלי.

מלכתי מצווה עליי להסתובב, לא עוברת שנייה וידה של המלכה מכה את הישבן שלי, שוב ושוב, אחח כמה שזה טוב.

אני עומדת שם, נהנת ומתעגנת על כל ספנק ופתאום ללא הכנה מוקדמת מרגישה משהו חם על הישבן... זה

הלשון של המלכה! ליבי מתעתק, נשמתי נעצרה והתמקדה בסיבובי הלשון העדינים של המלכה על פני הישבן.

פתאום אני מרגיש נשיכה, אחחח כמה שזה עמוק ככה יותר נעים, שוב ספנק, הפעם בשתי הידיים, פאק...

המלכה מצווה עליי להישאר במקומי, לא העזתי לזוז. אני שומעת צליל מתכתי ושנייה אחרי מרגישה סרגל מתכת

ניטח בעוצמה על ישבני האדום. שוב ושוב ושוב, פעם אחר פעם, משאיר אחריו סימנים מאוד ברורים. כמה שהמלכה

שלי אוהבת לראות את הסימנים האלו עליי. כמה הם מחמיאים לגופי. היא מצווה עליי להתקופף ולרכון על הברך שלה

הישבן האדום שלי מרגיש עוד ספנק, עם הסרגל, צביטות בכל הגוף, בגב ובישבן, עם הסרגל בלי הסרגל אני בגן עדן.

מלכתי שולחת את ידה ואחוזת בדילדו גדול וארוך ומצווה עלי לרכון לעברה. "פתח את הפה" מצווה; אט אט מרגיש

את הדילדו נכנס לי אל תוך הגרון. אני מתחיל מוצץ אותו טוב טוב וביסודיות, כך לימדה אותי המלכה לעשות.

אני מרגישה את הדילדו עמוק בתוך גרוני, אחחחח זה כ"כ טוב. אני נחנקת, רפלקס הקאה מייד עולה ואני ממשיכה

למצוץ, כזו אני, זונה.

"שכב על הגב" מצווה עליי המלכה ואני מבצע. חומר סיכה נמרך על פי הטבעת ואצבע גולשת אט אט פנימה. אחחח

זה מרגיש כ"כ טוב. מהר מאוד האצבע מתחלפת בדילדו רוטט שחודר אלי בקצב אחיד למעמקי הישבן. יד מלטפת 

של המלכה עוברת על הזין שלי.. הוא מייד נעמד ובגופי עוברת צמרמורת. אוווץץץ; הדילדו כולו בתוכי, בדחיפה אחרונה

החדירה מלכתי את שארית הדילדו שעוד לא היו בפנים. אני מתענגת וכואבת באותה נשימה. 

אני עומדת על 6, הדילדו עדיין בתוכי, המלכה מתחילה לפמפם אותי, לזיין אותי חזק, מהר ועמוק.

אני גונחת מכאב, מהנאה, מרגישה שכמעט בוכה. מתחננת שלא ייגמר למרות הכאב ונהנת מהשליטה עליי.

תחושת ההתמסרות ענקית, אני מעולם לא הרגשתי כ"כ זונה כמו באותו הרגע ואהבתי כל שניה.

ברצוני לסיים כעת את הסיפור שלי עם כמה מילות הוקרה. הסשן הזה היה עבורי חוויה שאין כמותה, התמסרות טוטאלית.

זכיתי להשתייך למלכה שיודעת להכאיב אך גם יודעת ללטף ולנשק. כל זאת תוך התחשבות רבה מאוד בי כנשלט,

בתחושותיי וכאביי. לכל אורך הסשן, המלכה המושלמת שלי גרמה לי להרגיש כמו היפה בנשים, פיארה אותי והחמיאה

לי בלי סוף. גרמה לי להרגיש הכי טוב והכי נוח עם עצמי, כ"כ סובלנית ומכילה. הדברים הללו אינם מובנים מאליו עבורי.

אני מוקירה את המלכה שלי על מה שהיא ומי שהיא ועל כל מה שהיא עושה עבורי.

אוהבת אותך ללא גבולות (ותנאים)

שלך לתמיד...

אנה-בל.

היא הפה שלי, העיניים והמחשבות, היא מחליטה עבורי מה כן ומה לא ואם בכלל ואני מעריצה אותה עד עמקי נשמתי.

ואני? אני הרכוש, הכלי, הצעצוע, אביזר, מוצר צריכה בבעלות פרטית ובלעדית. עבד כנוע, שפוט, זונה ממושמעת וברת מזל. 

מילה אחת ואני מצייטת, כי את מקומי אני יודעת טוב מאוד, היא תמיד מעלי בהיררכיה, אני משוייכת, הגוף והנפש, כל איבר ואיבר משוייך.

מלכתי היא משהו מיוחד, מהמם ושונה, הקול שלה מתוק כמו דבש, מרגיע ועדין ברמות. דבר בקולה לא מרמז על כוחה, מעמדה ועליונותה.

היא יודעת לטפל בי ביד רמה, היא יודעת מה טוב עבורי ומה מגיע לי. אתמול מלכתי אסרה עלי לאונן עד שניפגש בעוד שבוע, היא דורשת

שאשמור את הזרע שלי לסשן ומבחינתי זה ברזל. הבוקר, באופן מפתיע החליטה לגמול לי והותירה לי להגיע לפורקן, לא האמנתי

עד כמה מלכתי המדהימה יכולה לגלות מתירנות כלפי. אין דרך ומילים לתאר עד כמה אני מוכיר אותה על טוב ליבה, פאר היצירה, מושלמת.

שניות חלפו, התחתונים למטה, הזין עומד, קשה כמו אבן והלב דופק, היד ניגשת למטה ומתחילה לגעת. על הקו מלכתי הנשגבת,

אני גונחת, כמו זונה, זרמים של אושר עוברים לי בגוף למשמע קולה המתוק. אני מאוננת חזק ובמרץ, מתענגת ומדמיינת אותה.

פתאום וללא שום הכנה מוקדמת נשמע קולה שוב: "דקה לסיום"; ליבי מתעתק ממקומו והקצב עולה, אני חייב להגיע לפורקן, זה

חלון ההזדמנויות שהמלכה פתחה בפניי. אני מגביר את המהירות, היד מתהדקת על איבר המין וסוחטת חזק. "20 שניות" מכריזה

והלחץ רק גובר, שניות ספורות חולפות וזרם חם של נוזל זרע נשפך על גופי ללא הפסקה. אין לתאר את שיכרון החושים

באותו הרגע. עוד לפני שהספקתי להסדיר את קצב הנשימה, "להתחיל ללקק" נשמע קולה של מלכתי מצווה. לא חושבת פעמיים,

טובלת את האצבע בבריכה החמה של גופי מוצצת טוב טוב, בולעת עד הטיפה האחרונה ומצלמת לה.

בהערצה ללא גבולות, שלך..

אנה-בל.

כבר למעלה מ10 שנים מהיום בו הבנתי שהכאב עושה לי טוב. אבל לקח לי הרבה זמן להבין שזה דווקא הדבר הכי זניח, לעומת הפאן הנפשי, ההתמסרות הטוטאלית ועצם העובדה שאתה מעביר את המושכות על עצמך לאדם אחר הם שמושכים אותי לעולם הזה.