לפני 17 שנים. 16 באוגוסט 2007 בשעה 19:47
אדוני החליט שאני צריכה לכתוב על רגשותי ואני, אין לי שמץ של מושג מה מתחולל בתוכי.
אני רק יודעת שמשהו מסעיר אותי.
לרגעים בא לי לצרוח עליו "...תן לי דקה להתרגל אליך שוב..." .
כבר הייתי עם רגל אחת מחוץ לכל זה ופתאום, תוך 24 שעות, נשאבתי לתוך מערבולת.
מה מערבולת... ?
זה צונאמי לאחר רעידת אדמה שהופכת את ריכטר בקברו.
ואני תוהה....
האם רק התפתחות איטית והדרגתית יכולה ליצור שלמות, או שמא צריך מיד לקבוע את העובדות ללא שום פשרות ?
ועוד אני תוהה -
אבל מרוב תהיות, חוטי המחשבה שלי הפכו לפלונטר אחד גדול.
