לפני 9 שנים. 30 באוגוסט 2014 בשעה 21:40
כשדמיינתי כך זה היה נראה
אותם קווים שציירו את דמותה
עברו הימים וחלפו השנים
נחה דעתי שאני קצת מגזים
הפנמתי שיש פער עצום
בין עולם האמת לדמיון הקסום
בין הפנטזיה למציאות היום יום
זה נראה כה רחוק מלחמה ושלום
רגע אחרי שהרמתי ידיי
היא הגיחה פתאום אל תוך חיי
כמו בדמיון ובחלום הרטוב
היא גרמה לי לרצות לסגוד ולכאוב
ובזמן שהיססתי בחנתי בדקתי
החלום מתגשם לסרב האמנתי
היא יצאה מחיי כשם שנכנסה
אך השאירה זכרונות שלנצח אשא
אני יודע שהיא בודדה
לא בחייה אלא בנדירותה
שאם לא היא עדיף שאוותר
אני תמיד מכוון לטוב ביותר
אולי מודעות ואולי יהירות
אני בטוח כי איתי יש לי היכרות
הפספוס והאובדן הוא לא חד צדדי
היא הייתה מאושרת לצדי