לפני 15 שנים. 12 במאי 2009 בשעה 18:25
יום שלם אני מחכה
ומחכה
ומחכה...
לאיזה צילצול
הודעה אדומה
אפילו מיסרון קטן...
כתבתי לך בבוקר הודעה
ו...
כלום
נעלמת?
היתכן?
זה שוב קורה?
הולכת לבכות בפינה.
הכל התחיל בקליק
מרד ליום אחדלפני 15 שנים. 12 במאי 2009 בשעה 7:17
קמתי הבוקר לגזירה חדשה
בשנתיים הקרובות אני וכל השכירים במשק הולכים לקבל רק חצי מדמי ההבראה שלנו
סליחה?
אני עובדת מספיק קשה כל השנה כדי שאהיה זכאית לדמי הבראה
האם לא מגיע לי החופש השנתי להנות קצת?
למה הם שם בקומות העליונות של השילטון עובדים בתנאים משופרים במשרדים מרווחים וגוזלים את הקופה הציבורית עם מישרות הזויות של שרים ללא תיק?
ואני
השכירה ההדיוטית
העובדת בתנאים לא תנאים ( משרד החינוך נו...)
צריכה להתחשב במשבר הכלכלי ולתרום את דמי ההבראה שלי כדי שהם יבנו עוד לישכה מפוארת לשר ההזוי?
חוצפה
ומה אני יכולה לעשות חוץ מלמחות להתרגז ולהמשיך להשקיע בעבודה, כי אחרת יפטרו אותי
:/
לפני 15 שנים. 11 במאי 2009 בשעה 20:42
יום שלם בלי לפרוק כלום בבלוג?
לא מאמינה שזה קרה לי
עברו עלי המון דברים טובים היום
היו לי רגעים של התרגשות עצומה
עד עכשיו אני עוד בחצי היייי שכזה.
מתנצלת שאני לא מפרטת מעבר, זה עניין חשאי למדי,
לפחות בשלב הזה.
אבל אם תשלחו לי חיוך זה יעזור לי לישון טוב.
לילה מעושן אבל מלא מחשבות טובות לכולם.
)(
לפני 15 שנים. 10 במאי 2009 בשעה 19:15
תמיד כשראיתי סרטים חשבתי, איך דברים כאלה יכולים לקרות?
ואז חשבתי לעצמי, זה בטח רק בטלוויזיה.
אבל מאז התבגרתי, ועברו עלי עוד כמה שנים ודברים מתחילים להראות לי אחרת,
המוות כבר לא רחוק, בתי חולים, התעללות, אלימות, ומשפחות הרוסות... ילדים רעבים
הבדידות והצער, כבר מוכרים לי היטב.
אהבות ואכזבות, תפילות ישנות שלא מתגשמות.
עכשיו אני כבר ילדה גדולה,
ואולי אלו שמכירים לא יודעים,
אבל אצלי הבחוץ הוא לא כמו הבפנים,
הבחוץ נראה אותו דבר, משעשעת, צוחקת נמרצת, חמה וחושנית
אך, בפנים - עמוק עמוק, בתוך הנשמה, הדברים שונים לגמרי,
יש בי אנשים שאפילו אני לא מכירה.
אנשים עצובים,
אנשים שבכלל לא יודעים,
אנשים בודדים שקשה להם,
אנשים שקטים.
וכולם שם ביחד, עמוק בפנים,
עושים מסיבה של רגשות כואבים,
ובכל פעם מעלים זיכרון ובכל פעם גורמים לי לחשוב,
ובכל פעם גורמים לי לשבת בצד ולא לדבר עם אף אחד.
אז, לפעמים זה קשה,
ולפעמים זה נמאס,
אבל האני החדש שלי,
אלי כבר נכנס...
תמיד כשראיתי סרטים חשבתי, למה דברים כאלו צריכים לקרות,
עכשיו, כשאני מסתכלת ושואלת...
אני רואה את עצמי - בטלוויזיה...
לפני 15 שנים. 10 במאי 2009 בשעה 14:06
לפעמים אני חושבת שאנו המורים משמשים בתור שק החבטות של המדינה
או אולי פח הזבל לזרוק אליו את כל מרורי המדינה.
הייתי בטוחה שיסלקו את אותו התלמיד שולף הסכין מבית סיפרנו
למי שלא זוכר הפרטים כאן
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=179873&blog_id=31351
לפחות שישהו אותו יחד עם פתיחת התיק במשטרה.
כל הצוות היה בטוח שזה מה שיקרה וזה בהחלט היה מתבקש.
היום התבשרנו שההורים של התלמיד דרשו שימוע
ויחד עם נציגת משרד החינוך במחוז הוחלט שאותו תלמיד יתנצל
ישאר לו תיק פתוח במשטרה שיסגר לחלוטין אחרי 4 שנים של נסיוון.
וכמובן
חלילה מלפגוע בו מבחינה חברתית או לימודית והוא ימשיך ללמוד בבית סיפרנו, כאילו לא קרה כלום!
אני לגמרי לא אתפלא אם מחר ישלף עוד סכין.....
כולם למדו שאין מה לפחד, גם ככה לא עושים כלום!
אבל ביום שיקרה רצח של תלמיד או מורה בין כתלי בית הספר
אז כולם ישאלו איפה היינו.....
עצוב
מפחיד
הכל יחד!
_________________
לפני 15 שנים. 10 במאי 2009 בשעה 7:00
בוקר טוב לכולם
הלואי שזה היה, יום טוב, לכולם
לי לא ממש
עכשיו הבנתי שהולך להיות לי יום...
שלא נדע איזה יום
נקבעה לי פגישה בקניון איילון בשעה 18:00
ברגע הראשון שמחתי כי זו פגישה עם קולגה לעבודה שחשוב לי לשמוע אותו
עברו כמה דקות
ופתאום
הלווו
קניון איילון היום ב- 18:00???
דפש מוד מופיעים בדיוק מימול
מישהו פה השתגע והחליט לקבור אותי בתוך הפקקים.
לא
אני אני לא מוכנה למות כל כך מהר
עכשיו צריך לחשוב איך מתחנפים לבוס הקשוח שלי ולבטל את הפגישה
זה לא הולך להיות קל
האדם הזה לא אוהב לשמוע לא!
והיגיון?
הוא לא מנוהל בדרך ההיגיון.
אוףףף איך אני יוצאת מזה?
איזה יום!!!!
לפני 15 שנים. 9 במאי 2009 בשעה 20:09
גילוי נאות שעוד לא חשפתי הניק " מנגינה" הוא יחסית חדש.
לפני כן הייתי כאן בניק אחר שחלק מידידי יודעים עליו.
ביטלתי לגמרי את הפעילות בניק הקודם מסיבות שלי.
חשבתי הרבה לפני שבחרתי לי את הניק הנוכחי.
פירגנו לי וכתבו שזה ניק מיוחד וזוהי בחירה מוצלחת
גם אני מרגישה חיבור טוב למילה הזו.
בחירת ניק זה עניין לא פשוט
לדעתי ניק משקף את מהות האדם שמאחוריו ובמידת מה מייצג אותו.
כששואלים אותי למה אני מנגינה דוקא?
אני תמיד מסבירה את מה שכתבתי בפרופיל:
" מנגינת הלב שאני רוצה לנגן אותה לך... הראוי להיות אדוני"
כך אני מרגישה ועם התחושה הזו נמצאת בכלוב.
היום קיבלתי פניה מיוחדת
זוג כתב לי שהוא רוצה " לפרוט על מיתרי"
נחמד לחשוב שאני פה כדי למצוא מישהו שיפרוט על מיתרי
מרטיט את מיתרי הנפש.
המשכתי את הקו שלהם ועניתי :
"תודה על הפניה
מיתרי קשורים בקשר מאוד מיוחד
אני מנגנת בשבילו מנגינות קסומות
זה האושר שלי
ברוח הזו אמשיך לנגן ומקוה שתמיד יהיו פה רק מנגינות ערבות.
ואיך זה אצלכם
השקעתם בבחירת ניק או שבחרתם משהו נישלף ברגע?
לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 4:33
השבת הזו היא שלי והגיעה במיוחד עבורי
אני הולכת להתפנק בגדול
מכינה ליד המיטה ספר טוב שמחכה כבר לסיים אותו,
בקבוק מים מלא קרח ( בתקוה שישאר קר עד אחרי השבת...)
שתי שמיכות, אחת בטוח תרטב במהלך השבת....
ו.... קצת הרבה נישנושים, שלא יהיה משעמם בפה.
זהו
שמישהו יעיז להוציא אותי משם...
אני הולכת לשקוע בפנטזיות מתוקות ורטובות....
שתהיה לכולם שבת שלום עם הרבה מנוחה חום ואהבה.
}{
לפני 15 שנים. 7 במאי 2009 בשעה 20:33
מישהו הציע לי הרגע שהוא רוצה לעזור לי להיגמל
אחרי שראה שכתבתי מעל 630 הודעות בפורום.
מה?
זה נחשב הרבה?
ראיתי פה חברים עם מעל 1000 הודעות
וחוץ מזה אני רק רוצה לספר לכם
שבכל רגע פנוי אני מחוברת לפה
וגם אם אני לא פנויה המחשב נשאר מחובר לכלוב
ולפעמים הבית במצב של סדום ועמורה, אני שמה כיסוי עיניים ובאה לגלוש בכלוב
ולעיתים אני נועלת את הדלת במשרד כאילו שיצאתי, רק כדי שיהיו לי דקות קסומות להתענג בכלוב
וקורה שצריכים אותי בעבודה
אבל אני באמצע צפיה בקליפ מגרה
אז שיקראו ושיחכו אני עסוקה...
ולמרות זאת אני מודיעה כבל עם וכלוב
אני לא מכורה
זו לא אני
זה המחשב!
טענות תלונות השגות
נא לפנות אליו!
לפני 15 שנים. 7 במאי 2009 בשעה 16:22
היום גיליתי הטבה שבזק טורחת להסתיר מעיננו
רווח כספי שאו אנו נהנה ממנו או שישאר בידהם
למה?
ככה
למה לא להרוויח מחוסר הידע של הצרכנים?
אז תקראו בעצמכם.
ומעניין מה אתם עושים עם המידע הזה?
http://wind.prohosting.com/yakovn/BEZEQ.htm