לא רואה כלום
לא שומעת כלום
זזה בלאות
שרירים רפויים
לא מסוגלת לעשות כלום
בקושי ישנתי
לילה מלא מחשבות
כל הסערות יצאו בבת אחת לאור
עלי בתפקיד המורה
עלי במתפקיד הניהול החשוב
עלי כנשלטת
ותיקה בפנטזיות
ותיקה במידע
חדשה במימוש, בעצם כמעט לא חוויתי כלום
ואני מלאת תשוקה....
עכשיו לא בא לי כלום
חולמת על הצטנפות במיטה.
איזה יום ארוך מחכה לי
איך מתעוררים?
הכל התחיל בקליק
מרד ליום אחד3 לפנות בוקר
אין לי מושג מה אני עושה כאן בשעה שכזו?
במיוחד שעוד 3 שעות אני אמורה להתארגן ליום עבודה עמוס ביותר.
ברשימת הקשר במסן, כולם כבויים או לא נמצאים,
שקועים בחלום השביעי.
ברשימת הקשר שכאן רק שתיים מחוברות
אבל עוד לא השתגעתי לפנות ולדבר בשעה שכזו.
אז ככה אני משוטטת לבד
לוגמת קפה
כותבת קצת בקהילה שלי
נעמדת מול המראה
מחדירה מבט לתוכי
כרגיל חם ושוקק שם בפנים.
חושבת עליך
היום כמעט לא דיברנו
היית עסוק
גם עלי עבר יום לא קל
מציצה לעבר המלאכית המתוקה שלי שישנה שנת ישרים.
השעות האלו
של החושך
של השקט העוטף הכל
שעות קסומות.
יושבת עם עצמי
מקשיבה לשקט
מתבוננת בחושך
שלוה.
שלא תיגמר לעולם...
עוד לא התאוששתי מתיגרת הסכין שהיתה הבוקר.
(פרטים בפוסט הקודם)
פעם ראשונה שאני חשופה למריבה שכזו ורואה סכין אמיתית מכוונת לפגיעה
פחד
ועוד יותר מתסכל שזה קרה בבית סיפרנו.
אחד מהם הוא תלמיד שלי שכפסע היה בינו לבין סכין שהיתה ננעצת בו.
קיבלתי קצת תגובות בבלוג ועודכמה הודעות אדומות.
אנשים סיפרו לי על מקרים פרטיים שגם שם היו עדים לתיגרות מהסוג הזה.
אנשים הביעו תמיהה איך נותנים לתלמידים לבוא לבית הספר עם כלי משחית שכאלו?
למה לשומר אין גלאי מתכות?
למה לא עורכים חיפוש בתיקים?
תבינו דבר אחד
ידינו כבולות
החוק במקרה זה נגדינו
אין שום היתר לשומר לבדוק עם גלאי מתכות כל תלמיד שמגיע
יתירה מזו הרבה הורים לא רואים בעין יפה שבנם יבוא לבית הספר ויעבור בדיקה בכניסה.
לנו המורים כמובן שאסור לעשות כלום
גם אמצעי ענישה שאנו נוקטים בו צריך לקבל אישור הנהלה וגם אז יש לעיתים מחאות נגדינו.
אז מה הפלא שמגיעים לשליפת סכינים בתוך בית הספר?
מישהו צריך להתעורר ולשנות את החוק
מישהו צריך לשמור על ילדי בית הספר וכן גם עלינו המורים!
למה יש לי הרגשה שרק אחרי הרצח הראשון שיערך בין כתלי בית הספר רשויות החקיקה התעוררו?
ועד אז?
"אני אהרוג אותו...
אני נשבע לך אני אהרוג אותו
אתם לא נותנים לי לעשות זאת עכשיו אבל אני לא מתכוון לצאת פרייר מהסיפור
מי הוא שיאיים עלי
אני קובר אותו עם כל הכסף שהוא חייב לי ולא מעניין אותי הסכין שלו
היום הוא קבע את מותו ואל תקראי לי XXX אם אני לא עושה זאת..."
ואווו.................
בכוחותי הדלים מחבקת חזק את התלמיד המגודל שלי
נסיון נואש להרגיע אותו.
כמה מורים תפסו את התלמיד הנוסף והרחיקו אותו מהשטח, עד לבוא המשטרה.
הוא מתפרע
מסרב להרגע
מזלי שהקשר ביננו כל כך טוב שהוא לא מעז לפגוע בי.
אחת המורות היתה העדה הראשונה לתיגרה שארעה בחצר.
הנער הנוסף כבר היה עם סכין בידו.
שמענו את צעקותיה ותוך שניות הגענו למקום.
המורה לספורט במיומנות מיוחדת העיף מידו את הסכין תפס אותו ובעזרת עוד כמה מורים הרחיקו אותו משם.
אני ועוד שתי מורות לקחנו הצידה את התלמיד שלי המאויים.
עמדתי ככה חיבקתי אותו והן מחזיקות לו את הידיים.
כולו מיוזע, עצבני ובעל פרצוף אדום עם הבעת רצח בעיניו.
הכנסנו אותו לחדר מורים.
נעלנו את הדלת.
רבע שעה של סערת רגשות והוא נרגע מעט והחל לספר...
מסתבר שהוא הילווה לחברו 100 שקל
ואחרי כמה ימים שהשני לא טרח להחזיר לו את החוב הוא הודיע לו היום,
ש "כדאי לו לשלם את הכסף מהר כי אחרת..."
כנראה שהאיום גרם לתיגרה שהגיע די מהר לשליפת סכין.
לכל הרוחות איך הוא מסתובב עם סכין בצורה חפשית בין כתלי בית הספר?
בעצם למה לא?
מי בכלל בודק אותו?
יש שומר בכניסה אבל אסור לו לבדוק בתיקים ובטח לא למשש את הגוף.
מפחיד לחשוב שזה מה שקורה אצלינו
זו לא תופעה ייחודית לבית הספר שלנו, מי יודע כמה עוד תלמידים מגיעים עם " כלי הגנה" ללימודים?
ואנו המורים חסרי אונים ונטולי סמכויות מולם.
המשטרה הגיע
שניהם נלקחו לחקירה.
נראה לי שמעבר להפחדה ופתיחת תיק לא יעשו כלום.
שניהם בני 16 ועדיין קטינים.
הם יקבלו אזהרה, ירגעו ויחזרו אלינו
ואנחנו?
אנחנו נישאר עם הפחדים ועם חוסר האונים מול מקרים שכאלו...
מה התרחש בשבועות האחרונים בין ילדה בת 10, לבין קבוצת ילדים בני גילה?
את השאלה הזו בודקים גורמי רווחה באשדוד.
בית הספר שבו לומדת הילדה דיווח כי נהגה לקיים יחסי מין מלאים בהסכמה עם ילדים רבים לאחר שעות הלימודים, ואף צפתה עמם בסרטים פורנוגרפים.
גורמים בבית הספר טענו כי מדובר בילדה "בעלת מודעות מינית מפותחת", וכי גורמי הרווחה התעלמו מדיווחים קודמים על התנהגותה החריגה.
הילדה באה ממשפחה נורמטיבית והוריה מתפקדים כיאות ואף נוהגים לבוא לבית הספר להתעניין בלימודיה.
הנהלת בית הספר דיווחה כבר לפני שבועיים להורים על מעשי הילדה, אך מכיון שהילדה המשיכה להתנהג כרגיל ולא נראו עליה סימנים של מעשי כפיה ההורים בחרו להתעלם מהדיווח.
עצרתי שניה את קריאת הכתבה
מה קורה כאן?
ילדה בת 10 מקיימת יחסי מין ברצון עם קבוצת נערים.
לא להאמין זו בעצם ילדה בגילה של ביתי!!!!
המעשים מתרחשים כבר זמן רב בשכונת המגורים ורק לאחרונה הבינו את חמרתם.
גורמי הרווחה ידעו
הנהלת בית הספר ידעה וכל מה שעשתה זה למסור דיווח להורים
ההורים ידעו ובחרו להתעלם
אפילו עריית אשדוד הודתה שקיבלה דיווח על המקרה, אך לטענתם מדובר ביחסים שהתקיימו בהסכמה.
למשטרה אין זכות לחקור את הילדים כי הם קטינים.
הזוועה הזו נמשכה זמן רב
וכולם שותקים!!!
ואולי בכלל האינטרנט אשם בכל?
מה קורה לנו
לאן עוד נידרדר?
יש המון דברים קטנים שפתאום מעיבים על מצב הרוח
ואפילו מרגיזים!
* לקום בבוקר אחרי שהשארתי מטבח מסודר, ולגלות שבני + שני חבריו חגגו בלילה
ולא טרחו להדיח כלים....
* לפתוח את בקבוק הלק הורוד הנוצץ ורגע לפני המריחה לגלות שהוא יבש!
* לצאת לעבודה ולגלות שאחרי הרוחות הנועזות האוטו קבור בתוך מלאי עלים נשירים
ומלוכלכים וכתוספת, ציפור כנף השאירה את חותמה על החלון...
* לנגוס בתפוח אדום ועסיסי ולהרגיש על הביס הראשון טעם ריקבון בפה.
* להגיע לעבודה ולגלות הודעה מהבוס שהוא יעדר ואני צריכה לאייש את תפקידו.
* לגלות שהכיתה שתיכננתי לעשות לה שעתיים חזרה לקראת המתכונת, יצאה ליום שדה!
מרגיז? בטח מרגיז מאוד!
אבל זה כלום לעומת מה שקרה לי הבוקר.
אמש לפני שעליתי על יצועי שמתי מכונת לבנים להרתחה.
5 וחצי בבוקר , אני עדיין מעורפלת בקורי שינה,
ניגשת למכונה כדי להעביר את הבגדים למייבש.
גופיה של בעלי הפכה לורודה
עוד כמה זוגות תחתונים ... כולם ורודים
עוד גופיה ורודה לגמרי
ככה אני מוציאה את כל הלבנים... איזה לבנים הכל ורוד!
בסוף יוצאת בשיא חוצפתה חולצה אדומה שהשתרבבה למכונה וצבעה לי הכל בורוד!
זהו
ירצו או לא
ישמחו או לא
הגברים שלי יאלצו ללכת עם ורוד בימים הקרובים....
הם עוד לא גילו זאת
מה שמחכה לי היום......(פרצוף מובך לחלוטין)
יום וורוד ונעים לכולם
😄
כשאתה, השורש הנטוע בי, קורא לי,
לעיתים ענפיי מסרבים לציית.
מבקשים לפרוץ קדימה
עוד ועוד להתרומם
כלפי האור והחום
שועטים הם למול העולם הונילי שמנגד
מתעלים על עצמם
ועוברים את כל המכשולים.
הענף מפתח לו עלה,
ועלה שוב את הענף,
נאחזים הם בגוף נאבקים
שולחים זרועות לעולם שמעבר, לחופש
והשרשרת נמשכת לה.
עד שהשורש משגר את הקריאה ,
מזכיר כי אני
למטה
רק
זירעון קטן.
שנאבק
באדמה הקשיחה
הלא מזמינה.
כשהענף מקשיב לשורש
מודע הוא לעצמו
כי אחד הם.
למרות שנדמה
לענף לעיתים
שאינו מכיר את פני השורש.
ואתה טבוע ומושרש עמוק בפנים
אתה השורש לחיים.
היום ההחלטתי לעשות סדר במחסן התפאורות והתלבושות שלנו
( לא אני לא עובדת בתאטרון אבל עבודה הקשורה לתפאורה ומשחק ולא אפרט)
שלושה עובדים מיינו במרץ את המלאי שהיה שם.
אחרי כמה שעות עבודה, יצאו להתאוור קצת מהמחסן החנוק.
ראיתי ערימה גדולה של אביזרים וריהוט שעומד להיזרק.
נברתי בפנים
המוח הקודח של הנשלטת התחיל לפעול...
זה יכול להיות שוט מדהים
וזה עם קצת דימיון יהיה סד ריתוק מגרה
ויש פה אפילו מיתקן שיכול להפוך לכלוב
והמון המון חגורות שברגע יהפכו לחבלים צבעוניים.
אני- מנהלת העבודה בודקת ביסודיות את הציוד
ושם עמוק בתוכי המחשבות נודדות למקום המופלא שאני רוצה להיות בו.
איזה מזל שאני טובה במשחק
שאף אחד לא שם לב איך אני נוטפת בשקט
אני בוחנת כל אביזר וחושבת איך אפשר לממש איתו פנטזיות קסומות.
הנחתי בצד ערמה נכבדה של אביזרים לוהטים.
הסברתי לצוות העובדים שזה יהיה יעיל להפקה הבאה שאכין
איזו הפקה אני מתכננת....
הפקה שבתפקיד הראשי תהיה שחקנית שתפעל עם כל הגוף והנשמה
שתחווה ותהנה מכל רגע שיתרחש במשחק.
שחקנית חמה שמשתוקקת להכנס לתפקיד ולשחק אותו בשלמות.
אני
אז אביזרים יש
שחקנית יש
אוחחחחח.... כמה טוב
אפשר ליצור הפקה מושלמת של " משחק החיים"
הכל מושלם.... כמעט
חסר רק השחקן
והוא חייב להיות ראוי ומיוחד
מחכה לו...
http://www.goleango.com/life-length-calculator.php
כנסו לכאן
מלאו בסבלנות את השאלון
תגלו עד איזה גיל תחיו
***לא לשכוח לעדכן מה יצא לכם? ***
בהמשך אספר מה אני קיבלתי, ועד איזה גיל תהנו ממנגינה :))