הכל התחיל בקליק

"אני אהרוג אותו...
אני נשבע לך אני אהרוג אותו
אתם לא נותנים לי לעשות זאת עכשיו אבל אני לא מתכוון לצאת פרייר מהסיפור
מי הוא שיאיים עלי
אני קובר אותו עם כל הכסף שהוא חייב לי ולא מעניין אותי הסכין שלו
היום הוא קבע את מותו ואל תקראי לי XXX אם אני לא עושה זאת..."
ואווו.................
בכוחותי הדלים מחבקת חזק את התלמיד המגודל שלי
נסיון נואש להרגיע אותו.
כמה מורים תפסו את התלמיד הנוסף והרחיקו אותו מהשטח, עד לבוא המשטרה.
הוא מתפרע
מסרב להרגע
מזלי שהקשר ביננו כל כך טוב שהוא לא מעז לפגוע בי.
אחת המורות היתה העדה הראשונה לתיגרה שארעה בחצר.
הנער הנוסף כבר היה עם סכין בידו.
שמענו את צעקותיה ותוך שניות הגענו למקום.
המורה לספורט במיומנות מיוחדת העיף מידו את הסכין תפס אותו ובעזרת עוד כמה מורים הרחיקו אותו משם.
אני ועוד שתי מורות לקחנו הצידה את התלמיד שלי המאויים.
עמדתי ככה חיבקתי אותו והן מחזיקות לו את הידיים.
כולו מיוזע, עצבני ובעל פרצוף אדום עם הבעת רצח בעיניו.
הכנסנו אותו לחדר מורים.
נעלנו את הדלת.
רבע שעה של סערת רגשות והוא נרגע מעט והחל לספר...
מסתבר שהוא הילווה לחברו 100 שקל
ואחרי כמה ימים שהשני לא טרח להחזיר לו את החוב הוא הודיע לו היום,
ש "כדאי לו לשלם את הכסף מהר כי אחרת..."
כנראה שהאיום גרם לתיגרה שהגיע די מהר לשליפת סכין.
לכל הרוחות איך הוא מסתובב עם סכין בצורה חפשית בין כתלי בית הספר?
בעצם למה לא?
מי בכלל בודק אותו?
יש שומר בכניסה אבל אסור לו לבדוק בתיקים ובטח לא למשש את הגוף.
מפחיד לחשוב שזה מה שקורה אצלינו
זו לא תופעה ייחודית לבית הספר שלנו, מי יודע כמה עוד תלמידים מגיעים עם " כלי הגנה" ללימודים?
ואנו המורים חסרי אונים ונטולי סמכויות מולם.
המשטרה הגיע
שניהם נלקחו לחקירה.
נראה לי שמעבר להפחדה ופתיחת תיק לא יעשו כלום.
שניהם בני 16 ועדיין קטינים.
הם יקבלו אזהרה, ירגעו ויחזרו אלינו
ואנחנו?
אנחנו נישאר עם הפחדים ועם חוסר האונים מול מקרים שכאלו...