הכל התחיל בקליק

אני מנגינת הכלוב

בת החשק התמידי לעינוגים והתאווה הנצחית לרטטים.

נושאת הצהרת כבוד זו:

לכבוד השפחה הנצחית הטבועה בתוכי

לכבוד ההתמכרות לאתר הכלוב שמסתבר שאין לי שום רצון להרפא ממנה.

לכבוד אם הבית ועקרת המטבח שכמותי

לכבוד היותי הדואגת התמידית והמעורבת בכל תחום של אישי וילדי.

לכבוד רבדים רבדים של עולם החינוך העוטפים אותי וממלאים כל רגע בחיי.

לכבוד המוח היצירתי שבי שלא מפסיק לייצר מילים, תסריטים והפקות מרובות.

לכבוד מלאכת הסדר והנקיון  שהתקבעה במוחי באובססיביות מזערית.

לכבוד הפרפקציוניזם המוליך את צעדי השכם והערב.

לכבוד כל החוקים, הנהלים, המוסכמות והכבלים  הטווים בעקשנות ובהתמדה את דרכי בחיים.

לכבוד כל אלו ולכבוד הזכות  שהענקתי לעצמי להביע מחאה

http://ligdol.co.il/Upload/884521.jpg

ולתפארת האשליות שאינן מתגשמות.

חג שמח

ערב יום הזכרון לשואה

במרכז סלון הבית מרצדת להבת נר הנשמה שביתי הדליקה.

כל תלמיד קיבל נר לזכר אחד מהנספים. על הנר מוטבע טלאי צהוב עם המילה לזכרו

ובצד השני מצויין שם הנרצח שנות חייו ומקום מגוריו.

מיזם יפה שמקרב במשהו את התלמידים לתחושות הקשות של האבדן.

https://docs.google.com/viewer?pid=explorer&srcid=0B_mFhDY99m68cWF4Yk1qSUw4ekE&docid=ee06d961fd4ed2cb21a0b040e9796ae6%7Cb00047ed215b36fbc45073ae35d18a1e&a=bi&pagenumber=2&w=711

בסלון דולק נר הזכרון ובסלון הוירטואלי שלי, הכלוב, חושך.

כלובי לא הדליק עדיין את הנר.

מרגיש לי חסר וגם לא צודק, כי דוקא אתר זה מקפיד לציין מועדים וימים מיוחדים בשנה.

המשוררת דנה שוכמכר כתבה שיר הקורא לנו לזכור להתאבל על האבדן

ויחד עם זאת להמשיך את השיחרור ופשוט ל...חיות ולעשות שיהיה לנו טוב.

אֲסִירִים שֶׁל זיכרון אֲנַחְנוּ, מִתְהַלְּכִים לַבַּיִת.     שָׁם עֶצֶב וְשִׂמְחָה שׁוֹכְנִים בְּיַחַד.

כְּלוּאִים בְּתוֹךְ הזיכרון שֶׁמִּמֶּנּוּ לְעוֹלָם לֹא נִשְׁתַּחְרֵר.    אֲסִירֵי תּוֹדָה עַל הזיכרון.

צְמֵאִים לַשִּׁכְחָה, לְשֵׁנָה טוֹבָה, 

לשלווה שֶׁתָּבִיא אִתָּהּ חֲרָדוֹת...

רגע עצור

אל תרוצו לדווח למשטרה על עוד אמא מכה (שלא נדע עד כמה זה עולה בחדשות לאחרונה)

סתם החלטתי להיות עיתונאית לרגע ולנסח "כותרת מפוצצת" לדברי.

אם נכנסתם כנראה שהצלחתי :))

כיאה לכלוב המכובד  שאוהב מכות, הנה עוד מידע על  מכות שבאות מאהבה.

מצאתי את זה באתר "וואלה"

אחד המנהגים (ההזויים לטעמי) של פסח:

"רק במצרים היהודים קיבלו מכות? גם בימינו. אז נכון שבמצרים זה היה אחרת, ושם השוט היה שוט והמצרי היה מצרי. אבל כדי לזכור את זה, אצל הפרסים והכורדים יש מנהג שעוזר לנו לא לשכוח את אותן הצלפות.

כשמגיעים לפרק "אילו הוציאנו ממצרים", חוטף כל אחד מהמסובים, כגדול כקטן, בצל ירוק מעל השולחן, ועם קריאת "דיינו" מצליף על גב שכנו, האב בבנו והבן באביו, האיש באשתו והאישה בבעלה, בקיצור, מסיבת מכות אחת גדולה. אם אין בצל ירוק, אפשר גם כרפס."

עם כל הפרגון שיש לי לפרסים ולכורדים ( תרבות עשירה) אני לא שייכת אליהם וגם אם הייתי, אני מעדיפה את הבצל הירוק בסלט ואת הכרפס במרק ולא על הגב של בעלי

(למרות שלעיתים מגיע לו)

אם בא לכם "להתענג" על איסורים נוספים בפסח, כמו אסור לנשק תינוקות...! כנסו:

http://judaism.walla.co.il/?w=%2F2069%2F2738297&fb_action_ids=491812764281462&fb_action_types=og.comments&fb_source=aggregation&fb_aggregation_id=288381481237582

חג שמייח בכל דרך שתבחרו.

לילה של שלישי

קצת לפני שאור החנוכה נכנס לחיינו

עם/בלי סופגניות, עם/בלי דמי חנוכה לילדים

אבל עם המון סביבונים נרות ואור שחודר לנו עמוק פנימה ועושה שמחה בלב.

לילה של שלישי

החושך החליט להשתלט 

אריק אינשטיין הלך לעולמו ואיתו תקופת זמר עברי שתישאר נוסטלגית לעד.

מוזר ליצור חיבור בין אור החנוכה לחושך שרבים מרגישים, כשנודע על מותו.

מוזר לחשוב שיום אחד אחרי הידיעה העצובה, נחגוג את חג האור.

אריק איינשטיין בעצמו ביקש זאת באחד משיריו:

"תיכף זה יעבור

תיכף ידליקו אור"

והנה מילות השיר מדברות בעד עצמן

לשרוק בחושך

מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: מיקי גבריאלוב

שירה: אריק אינשטין
כל אחד, לפעמים, שורק בחושך
זה נעים, זה תמים לשרוק בחושך
גם אני לעצמי, גם אחר במקומי
כל אחד קצת פוחד לבד בחושך,
כל אחד קצת בודד בתוך החושך
שום דבר באמת, רק טיפה לא שקט
תיכף זה יעבור
תיכף ידליקו אור.

מחשבות לא טובות באות בחושך
לא מרפות, לא עוזבות אותך בחושך
על רוחות ושדים ודברים מפחידים
תיכף זה יעבור
תיכף ידליקו אור

גם אני לעצמי, גם אתה...

על רוחות ושדים מפחידים

תיכף זה יעבור
תיכף ידליקו אור.

https://encrypted-tbn0.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcRMfSzIqKPCPh5Dhs97NKcNiDlzXSa6DeupzrLsV9g69G1503nQ

יהי זכרו ברוך

אני פוקחת עיניים  בהנץ החמה

נחירותיו של בעלי מתנגנות על רקע מחשבותי

מתכרבלת לרגע  עמוק יותר בתוך השמיכה

מעבירה  את קו המחשבה  מעל מאורעות היום הצפוי.

יודעת שהמטרה להספיק כמה שיותר.

פעילות פנים, פעילות חוץ, פגישה, הרצאה, חזרות, כתיבה, עוד פגישה, שיחה מוטיבציה לרות...

רגע לפני השקיעה בבליל המחשבות, אני בדרך למקלחת.

קו המחשבה צץ למולי. אני נותנת למים  לשטוף הכל, גם אותו.

ערב בבית

מעבירה את קו המחשבה על מאורעות היום שהיה.

הפגישה היתה טובה, החזרה קצת צלעה, השיחה עם רות עוד לא הובילה למה שרציתי, ההרצאה מילאה בהרבה סיפוק אבל גם עייפות, הפגישה השניה היתה קצרה מידי, הכתיבה הסתיימה בערימת דפים מקומטים על הריצפה....

רגע  לפני שאני שוקעת  בבליל מחשבות של אחרי...

קול זך וטהור מסיט הכל הצידה.

"אימוש אני יוצאת לתנועה, אפשר נשיקה"

נתתי לה שתיים, התבשמתי מריח גופה הענוג

והבנתי

עבר עלי יום מסובך למדי

בפעם הבאה,  לתכנן פחות, להספיק רק מה שאפשר

והעיקר

לא להסתבך במחשבות של אחרי.

יש בבית משפחה שצריכה אותי.

https://encrypted-tbn1.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcQusRIoyYjR5CB7Gtsos_AfAX6ZbLjYP73SQczCBa_ZLqlUTsj3zZbkPbOI

שיר ערב /נתן זך

בערב

כשאמרה לי נערתי

לך

ירדתי לרחוב להתהלך

והייתי הולך ומסתבך

ומסתבך והולך

והולך והולך ומסתבך.

יושבת במשרד

דפי ההופעה לחנוכה מונחים לפני.

כבר כתבתי כמעט הכל.

שיבצתי שירים, קטעים מומחזים, ברכות, אפקטים קוליים.

נשאר לתכנן סיום מרהיב שיתן טעם של עוד...

עניין של לא יותר משעה עבודה.

בצד ערימת מכתבים שעלי לעבור עליהם

בצד השני מסמכים המחכים  לחתימה ואישור.

הידיים רוצות לעבוד

הראש אטום!

אני משייטת לי ברחבי הרשת. נכנסת לקהילה שאני מנהלת, מעיינת בכתבות באתרים שונים.

מתכתבת קצת בכלוב.

חלפה שעה

מנגינה, מה עובר עליך, תתחילי לעבוד.

עוברת על  ההופעה לחנוכה, מגיעה לקטע הסיום,

מנסה להפעיל את היצירתיות שבי...

הראש אטום!

ממשיכה לגלוש  מעל גבי הרשתות החברתיות.

בחיית מנגינה, העיקר שאת מטיפה כל הזמן על מוסר עבודה

אם המזכירה תכנס עכשיו לקחת את ערימת המכתבים, מה תגידי?

נושמת עמוק

לוגמת מכוס הקפה

מקפלת את כל עמודי האתרים (מקפלת, לא סוגרת, כי ככה אני היום...)

מתחילה לעבור על המסמכים...

טפסי הזמנת ציוד, תשלומים למרצים, סידור עבודה..... 

כל כך רשמי, כל כך קר, לא בא לי, הראש במקום אחר בכלל.

הצצתי למרקע המחשב

היבהוב של הודעה אדומה מהכלוב

מישהו מטייל בבלוגי ומפרגן על כתיבתי.

איזה כייף לקרא.

זהו

סוף סוף הבנתי

הבלוג קורץ לי!

אני חייבת לפרוק מילים בבלוג ואז אוכל להתפנות לעבודה.

לפרוק מילים?

כבר כמה ימים מתוכנן לי בראש לספר על משהו מיוחד שקורה אצלנו בתיכון.

אבל זה דורש השקעה ותמונות, לא מתאים עכשיו.

אולי אחפש איזה שיר אירוטי שיחמם קצת?

לא, החיפוש יגזול זמן.

אולי סתם אדביק תמונה נחמדה?

מה פתאום תמונה? אני הרי חייבת לפרוק מילים!

פתחתי את דף הבלוג

ו... כתבתי.

עכשיו הראש נפתח לעבודה.

שיהיה יום מוצלח ונהדר

https://encrypted-tbn2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcQLfY59Hu971yykO7BqsDA5Zb1y6ZGPZ8fbZOBTiNH5mGB3aKar

בעידן הקודם  של סיפורי הבישולים שלי לקראת שבת, קראתי לפינה: "יום  שישי"

חשבתי להמשיך את המסורת  אבל היום באמצע שיעור לשון, בעת שהתלמידים חידדו את מוחם בהברקות לשוניות למינהן,

(חתיכת מורה  סוטה שכמוך, גם בשיעור יש לך בראש את הכלוב)

צצה לי הברקה והחלטתי לקרא לדיווח השבועי: "מנגינת הטעמים"

עכשיו נשאר  לקוות שיהיה לי תמיד זמן פנוי וגם מרץ, לספר על הבישולים לקראת שבת.

(מממ.... למי שעוד לא תהה על קנקני אני  הרבה עסוקה ולעיתים משתמשת במילה "עסוקה" לתרץ. את עצלנותי :)))   )

השבוע חגגתי יום הולדת. (9/10, כן יחד עם מאסטר ערן)

בני הבית קנו לי מתנה  סיר ווק גדול, בדיוק כזה שייחלתי.

(טוב  זה די אינטרסנטי שהרי הם הולכים להנות ממנו לא פחות ממני... אבל הוסיפו לזה בושם יוקרתי וזה כבר כייף)

לכבוד הווק המהמם החלטתי לעשות שבת מקפיצה.

בני מיהר להזמין שני חברים לארוחה

נראה לי שגם הקטנה  תזמין חברה, כך שנסב לשולחן סך הכל 7 איש. קטן עלי לגמרי.

למנת פתיחה אקפיץ פטריות מסוגים שונים עם בצל וקצת שום ותבלינים  ואמלא קונכיות בצק. עם רוטב פטריות.

מי  שכרסו  תשתוקק לבשר גם בפתיחה אמלא קונכיות  בכבדי עוף מוקפצים עם יין אדום ורוטב שזיפים וצימוקים  חריף מתוק.

סביב הקונכיות יעמדו אחר כבוד צלחות הסלטים:

כרוב כבוש עם חתיכות פסטרמה

כרוב עם גזר אגוזים ואיטריות יבשות  (פעם המצאתי וזה טעים...)

גזר מרוקאי

חסה עם אגוזים, צנוברים ופיסטוקים

עשבי תיבול עם עגבניות שרי

חציל עם האש עם טחינה

סלט בורגול

וולדרוף עם מעט מיונז והרבה תפוח ואננס

פלפלים  צבעוניים קלויים

למנה העיקרית אקפיץ מבחר ירקות. בעיקר ירקות שורש ואמלא עוף שלם עם התערובת. העוף יושחם בתנור עם תפוחי אדמה קטנים עגולים.

אורז צהוב עם אפונה

חתיכות חזה עוף מוקפצות עם קישואים גזר סלרי ופלפל אדום

פרחי כרובית  קטנים מוקפצים עם  סלרי ובצל ירוק

פשטידת  קישואים

פשטידת בצל

ולמתוקים (לא מכירה מתוק מוקפץ  אז בלי הקפצה)

אגסים אפויים ברוטב יין, עוגת פירות וגלידת פירות

ולמי שכל זה לא יספיק

שיקפוץ לי

https://encrypted-tbn2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcStEJRePGJ0LnKupoSv2eItfsp2S_hhx16LnXgfGIkopXGh5lVl

אין לי קשר רוחני לעניין

גם לא שום קשר דתי

בטח לא מרגישה שנפלה עטרת ראשי

או נשארתי בלי מנהיג או חלילה חלילה בלי אבא.

לא הרגשתי שם צורך להיות חלק מחצי מיליון האנשים שצובעים את ירושלים בשעות אלו, באבל שחור.

לא אטריח את עצמי להגיע לניחום אבלים.

אני שלא חוסכת בדמעות  עצב ורגעים מרגשים, לא הזלתי אפילו שביב של דמעה.

מעולם לא סגדתי לדרך  שהטווה, לא הצבעתי למפלגה שהקים.

בזמנים מסוימים אפילו סלדתי מאימרות השפר שיצאו מפיו בדרשות מוצאי השבת.

אבל  בצהרים

כשפסעתי במסדרון והצצתי לכיתה י"א2 ראיתי את קסבה האתיופי מרכין ראש ובוכה.

הוא כנראה הרגיש את האובדן הרבה יותר ממני, שהרי בזכות האדם הזה שפסק להכיר באתיופים כיהודים, קסבה זכה לעלות לארץ.

נזכרתי גם באותה אישה  שלפני 40 שנה במלחמת יום הכיפורים, גורל בעלה לא נודע ולולי פסיקתו של הרב, שהתיר לה להנשא בשנית,

היתה נשארת עגונה  עד היום. שהרי אף רב מלבדו לא העז ל"הגדיל ראש" ולפסוק  הלכות שיהיו קצת יותר ידידותיות ויבואו לעזרת המאמינים.

אחה"צ כששבתי הביתה, כל התקשורת עסקה במותו וההכנות ללויה.

הרגשתי גם בתוכי קורטב מסוים של עצב.

איך אמר היום הנשיא "שמעון פרס": "נישקתי את ראשו  והרגשתי שאני מנשק  תקופה שחלפה בעם".

הרב עובדיה יוסף זצ"ל

פורסם לפני 2 ימים על ידי http://www.thecage.co.il/imgs/instant_message.gifMadame T(שולטת) •

מתי יהיה שוב תיאור תבשילים טעימים ומעוררי חשק? :)

לפני הרבה הרבה זמן

סתם בעצם לא כ"כ הרבה. כשהייתי מנגינה שנגינתה מילאה את רחבי האתר.

אהבתי  לספר על יחסי הגומלין המתנהלים ביני לבין המטבח בימי שישי.

 זה אחד התחביבים שלי , להשקיע ולבשל לקראת שבת ואז להזמין משפחה או חברים  לסעודות מושקעות.

זה קורה רק ביום שישי. למי יש זמן לזה באמצע השבוע...

יש כאלו שביום שישי טובלים בים, אחרים בקניות וחלק  מנצלים זאת למנוחה.

ימי שישי שלי הם  במטבח.

ברקע שירים ברדיו, הדלת סגורה ודמו בראשו של מי שמפריע לי להתרכז ביצירותי הקולינריות

על השיש בצד ימין  הבשר הדגים ושאר המאכלים שעומדים לעלות על המאכלת.

צידו השני של השיש בוהק בצבעוניות מגוון ירקות שטופים ומוכנים  למגע הסכין.

ואני באמצע  עם מרץ ולב מתמוגג בהנאה :)

ומה אני מתכננת להכין מחר:

תהיה לנו שבת רגועה יחסית. זוג חברים שלנו שני ילדיהם והכלה הטריה של אחד מהם,  הוזמנו לארוחה

בני הזמין חבר לארוחה וביחד נהיה 10 סועדים:

ארבעה בנים בוגרים וגרגרנים למדי

שתי נשים ועוד נערה  שאוהבות בעיקר ירוק ומקסימום דגים (דיאטה)

כלה אחת שלא ממש תהיתי על קנקנה

ושני בעלים שאוהבים הכל.

כמובן שצריך שכולם יצאו מרוצים ושבעים.

את הארוחה יפתחו דגי בורי שאכין בתנור ברוטב טחינה

מי שממש לא התחבר לדג  יוכל להמיר אותו בקציצות טונה עם עשבי טיבול ורוטב לימון

ליד הדגים  אי אפשר לוותר על סלטים. (בעיני הכי טעים)

סלט כרוב ירוק בשומשום

סלט כרוב אדום עם  מבחר אגוזים

עגבניות שרי בתחמיץ ועשבי תיבול

חסה עם פלחי מנגו גרגרי רימון  ודבש

פלפלים במבחר צבעים בתחמיץ

קוביות חצילים מבושלות עם ירקות

חציל בתנור ועליו רוטב טחינה

למננה העיקרית אכין פרגיות ממולאות חתיכות פילה עוף עם צנוברים ופיסטוקים ורוטב  מעשבי תיבול

כתף בקר ברוטב מתוק חריף  כשהוא פרוס דק  וליצידו פלחי מנגו ומלון

אורז לבן

עגבניות קצת קטנות ממולאות  בורגול

תפוחי אדמה בתנור

פשטידת בשר  כשבתוכה מתחבאות פרוסות ביצה קשה (האשכנזים קוראים לזה קלופס)

לקינוח:

עוגת תפוחים

גלידת פירות

פיצוחים

ואי אפשר בלי  קפה שחור ותה עם נענע

בתקוה שהכל יתוקתק ויצליח בהתאם לתיכנון

ותודה למאדאם שעשתה לי חשק לכתוב }{

שתהיה שבת  טעימה ונעימה לכולם.

 https://encrypted-tbn1.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcSG7A80g8I1IYfeHNSVIjB2gNrYnsrziBfxN-3leqlZsYfLZR5TOA

רק חזרתי

והגבר, האדון, השולט, המתחלף המיוחד הזה שלח לי את ההודעה הבאה:

"חשבתי לצבוע אותך בכל מיני צבעים
צבע אדמדם ורדרד על ישבנך
צבע סגול על ירכך
והממ גם צבע צהוב על שמך..."

נחמד לחזור להרגיש מנגינה מצופה זהב

נחמד אפילו יותר שאפשר לשלוח הודעות חופשיות בלי זמן השהייה מטריד.

הכי נחמד להרגיש שפינקו אותי (אני אשלם על זה אבל מי חושב קדימה...)

תודה איש

      https://encrypted-tbn3.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcTxox5uVUnJHYApxbjtqJ9EpxUBcQfg1gHSALg299UO49aiYfkM