לפני 9 שנים. 5 במאי 2014 בשעה 20:32
אני מנגינת הכלוב
בת החשק התמידי לעינוגים והתאווה הנצחית לרטטים.
נושאת הצהרת כבוד זו:
לכבוד השפחה הנצחית הטבועה בתוכי
לכבוד ההתמכרות לאתר הכלוב שמסתבר שאין לי שום רצון להרפא ממנה.
לכבוד אם הבית ועקרת המטבח שכמותי
לכבוד היותי הדואגת התמידית והמעורבת בכל תחום של אישי וילדי.
לכבוד רבדים רבדים של עולם החינוך העוטפים אותי וממלאים כל רגע בחיי.
לכבוד המוח היצירתי שבי שלא מפסיק לייצר מילים, תסריטים והפקות מרובות.
לכבוד מלאכת הסדר והנקיון שהתקבעה במוחי באובססיביות מזערית.
לכבוד הפרפקציוניזם המוליך את צעדי השכם והערב.
לכבוד כל החוקים, הנהלים, המוסכמות והכבלים הטווים בעקשנות ובהתמדה את דרכי בחיים.
לכבוד כל אלו ולכבוד הזכות שהענקתי לעצמי להביע מחאה
ולתפארת האשליות שאינן מתגשמות.
חג שמח
